אניגמת איראן: העימות הגרעיני ומה הלאה
שמואל מאיר
מלה אחת משקפת את תמצית הדיון, בעולם ובישראל, בסוגית גרעין איראן: אי-ודאות. מה קורה בדיוק במשבר הגרעין האיראני ולאן הולכים מכאן. דומה כי האפיגרם של וינסטון צ'רצ'יל על רוסיה הסובייטית יפה גם להבנת המצב האיראני: "איני יכול לחזות עבורכם את אופן פעולתה של רוסיה. לפנינו, תעלומה, עטופה במסתורין, בתוך אניגמה". בכל זאת , ננסה לנתח את תמונת המצב, להציג מה ידוע והוא עובדתי, מה לא ידוע ומה נמצא בתחום השערות, אמונות ואמוציות. להפריד ככל האפשר סיגנלים של אמת מתוך אוקיינוס של רעשי רקע בשאלה מרכזית במשבר הגרעין האיראני: האם ניתן להגיע להסכם גרעין חדש שיגביל ויימנע את מסלול הנשק הגרעיני באיראן?
מושב מועצת הנגידים של סבא"א בשבוע שעבר ודוחות הפיקוח שהגיש ראש סבא"א רפאל גרוסי הם נקודת התחלה טובה לבירור וניתוח בתחום העובדות. בנאום הפתיחה הדגיש גרוסי את הדאגה העיקרית של הסוכנות: האצה דרמטית במלאי אורניום בהעשרה גבוהה 60 אחוזים ובקצב ההעשרה מאז נובמבר 2024 (ניצחון טראמפ בבחירות). זינוק של 92 ק"ג במלאי אורניום מועשר 60 אחוזים בשלושה חודשים לרמה של 275 ק"ג. רמת מלאי שמאפשרת באופן תיאורטי מספר פצצות ולא רק אחת. אבל לא פחות מדאיג קצב העשרה מואץ של כ-35 ק"ג אורניום מועשר לחודש ברמה גבוהה (לעומת קצב 6-9 ק"ג לחודש בעבר). מה שמאפשר באופן תיאורטי ייצור חומר בקיע לפצצה אחת מדי חודש. איראן היא המדינה היחידה בעולם שאינה מדינת נשק גרעיני שמעשירה אורניום לדרגה גבוהה כזאת.
על רקע ההאצה הדרמטית בהעשרת אורניום בדרגה גבוהה הדגיש ראש סבא"א את הצורך הדחוף במעורבות של בכירים בדרג המדיני והדיפלומטי בעולם במציאת מסגרת להסכם גרעין חדש. הזמן הולך ואוזל. הוא אמנם נמצא בקשר הדוק עם ממשל טראמפ אך הביע אכזבה ודאגה שעד היום לא התמנה שליח מיוחד לנושאי גרעין איראן.
נציג ארה"ב במושב מועצת הנגידים של סבא"א הדגיש כי הדוחות של רפאל גרוסי מעוררים "דאגה באופן קיצוני". ארה"ב רואה בהתפתחויות האחרונות בתכנית הגרעין האיראנית "איום קיומי לקהילה הבינלאומית". טרמינולוגיה שלא ראינו קודם. על כן צריכה איראן לסיים את ייצור האורניום המועשר בדרגה גבוהה (60 אחוזים) ולא להאיץ. ניתן להבין כי התייחס בשלב זה רק לצורך לסיים, במשמעות של גלגול לאחור, את המהלך המסוכן בתחומי העשרה גבוהה ולא כל תכנית הגרעין. מה שמשאיר פתח למשא ומתן בין הצדדים.
הודעה משותפת חריפה במיוחד במושב סבא"א של קבוצת שלוש המדינות האירופיות שהיו שותפות להסכם הגרעין (בריטניה, צרפת , גרמניה) וארה"ב: הסירוב של איראן לשתף פעולה עם פיקוח סבא"א ולקיים חובותיה לפי הסכמי הפיקוח מעוררים דאגה מיוחדת. דאגה שרק החמירה בעקבות הצהרות בכירים איראניים בדבר יכולת טכנית להרכיב נשק גרעיני והקריאות באיראן לשינוי הדוקטרינה הגרעינית (בכיוון נשק גרעיני). המעצמות האירופיות וארה"ב הודיעו כי תמה הסבלנות שלהם וכי יש להתכונן להכרזה כי איראן במצב אי-ציות לכללי הפיקוח של סבא"א, ובמשתמע לאמנת אנ.פי.טי.
מדובר בצעד הסלמה חסר תקדים בשדה הדיפלומטיה שנוקטות המעצמות בעקבות דוחות סבא"א. צעד עם משמעויות ביצועיות מרחיקות לכת. הכרזה על אי-ציות בצירוף "הדוח המקיף על העבר והווה של תכנית הגרעין" באשר להפרות איראניות, שאמור לפרסם ראש סבא"א בחודשים הקרובים יביאו להחזרת התיק האיראני למועצת הביטחון במסגרת פרק 7 במגילת האו"ם לפעולה נגד איומים על השלום בעולם. איראן רואה בהחלטות על פי פרק 7 שמאפשרות התערבות צבאית, בנוסח הפלישה האמריקנית לעיראק של סאדם חוסיין, שבירת כל כלים ומצב בלתי נסבל מבחינתה. מה שעלול להביא לעליית מדרגה בצעדי ההסלמה מצידה, עד כדי הודעה על פרישה מאמנת אנ.פי.טי. וסילוק פקחי סבא"א.
מנגד, מול כל ההתפתחויות הדרמטיות בכיוון של הסלמה ופתרון צבאי, דף מסרים סותרים כמעט מדי יום של הנשיא טראמפ. הצהרות בנוסח האורקול מדלפי שכל צד שומע על פי משאלות לב מה שברצונו לשמוע. הכרזות כוחניות של טראמפ כי ארה"ב לא תאפשר נשק גרעיני באיראן. כי הוא לא יהסס להפעיל אופציה צבאית לתקיפת אתרי הגרעין אם לא יושג הסכם. ומצד שני, הכרזות חוזרות כי יעדיף פתרון דיפלומטי של חתימה של הסכם גרעין חדש על פני תקיפה הצבאית.
ועד שיושג הפתרון הדיפלומטי חתם הנשיא ברוב טקס בבית הלבן על מזכר נשיאותי (ממורנדום) להטלת סנקציות "מקסימום לחץ" על איראן. המזכר הנשיאותי משרטט למעשה את המדיניות הכוללת של ארה"ב בסוגית הגרעין. המסמך הנשיאותי קובע כי מדיניות ארה"ב היא "לשלול מאיראן נשק גרעיני וטילים בליסטיים בין-יבשתיים". כי תכנית הגרעין של איראן, ובכלל זה העשרת אורניום, הפרדת פלוטוניום ויכולות טילים בליסטיים בעלי כושר נשיאה גרעיני – מציבים "סכנה קיומית" לארה"ב ולכל מדינות העולם. איראן כבר נמצאת לפי המזכר במצב של הפרת אמנת אנ.פי.טי. לאחר שהסתירה אתרים גרעיניים לא מוצהרים. על כן, אינטרס הביטחון הלאומי מחייב את ארה"ב לכפות לחץ מקסימלי במטרה "להביא לידי סוף את איום הגרעין ואת תכנית הטילים ".
מי שקורא לעומק את המזכר הנשיאותי יבין די מהר מדוע מסרבת איראן להיכנס למשא ומתן עם טראמפ. זה לא בגלל לחץ הסנקציות הכלכליות שאיראן יודעת לחיות עימן עשרות שנים. סעיפים צבאיים-אסטרטגיים שפורטו במזכר הנשיאותי נתפסו על ידי ההנהגה האיראנית כמתווה בלתי קביל לפירוק טוטלי של תכנית הגרעין של איראן. בראיית איראן, בקווי מתאר של "מודל לוב" לפירוק תכנית הגרעין שאכפו ארה"ב ובריטניה על מועמר קאדפי. וגם, שידור חוזר של דוקטרינת פומפיאו - אפס צנטריפוגות, אפס העשרת אורניום. מחיקת המסגרת הקונספטואלית שאפשרה את הסכם הגרעין בתקופת אובמה: אישור להעשרת אורניום בפיקוח הדוק של סבא"א, איסור מסלול צבאי לפיתוח נשק גרעיני.
אך למרות תמונת המצב החמורה של האצה בהעשרת אורניום בדוחות סבא"א, עד כדי מעמד מדינת סף, והפסקאות הצבאיות במזכר הנשיאותי, דומה כי יש היתכנות ואפשרות לכניסה למשא ומתן. מעבר להצהרת כוונות של נשיא איראן פזשכיאן עם כניסתו לתפקיד, ניתן היה להבין מהודעות דוברים רשמיים בימים האחרונים (למשל, משלחת איראן לאו"ם) כי "יש על מה לדבר". זאת, אם השיחות יתנהלו בקונטקסט של פרמטרים והיבטים צבאיים של נשק גרעיני כפי שהיה בבסיס הסכם הגרעין הקודם, ולא בפירוק כולל של תכנית הגרעין.
כאן נכנסים לתחום של עובדות פחות מוצקות. כאן נכנסת לתמונה רוסיה של פוטין. מראיון של טראמפ לרשת פוקס למדנו כי שלח מכתב אישי להנהגה בטהרן ובו הביע נכונות למשא ומתן בסוגיה הגרעינית. לפי סוכנות בלומברג, טראמפ דן בשיחת טלפון עם פוטין באפשרות של תיווך רוסי לקידום משא ומתן להסכם גרעין. לא ידועים פרטים באשר למשימת התיווך הרוסית ואם אכן מתקיים משא ומתן ישיר או עקיף בין ארה"ב ואיראן. גם לא ידוע אם מתקיים ערוץ אחורי כמו זה שהתקיים בעומאן בין ארה"ב ונציגים איראניים אשר סלל את הדרך להסכם הגרעין בתקופת אובמה. ערוץ אחורי הוא מטבעו חשאי ולומדים עליו רק בדיעבד. בכל מקרה, ראוי לציין כי רוסיה היא אחת משלוש מעצמות הגרעין, יחד עם ארה"ב ובריטניה, הנושאות באחריות לאמנת אנ.פי.טי למניעת נשק גרעיני. רוסיה מלאה תפקיד מרכזי במשא ומתן וביישום הסכם הגרעין הקודם בתקופת אובמה. לרוסיה יש אינטרס אסטרטגי למנוע הופעת מדינת נשק גרעיני לא רחוק מגבולותיה וגבולות מדינות ברית המועצות לשעבר.
בינתיים בישראל. הדיון על אפשרות להסכם גרעין חדש פחות מעניין את נתניהו. מתקדים הסכם הגרעין הקודם בין איראן והמעצמות אנחנו יודעים כי נתניהו מתנגד לכל הסכם גרעין עם איראן. בישראל התגברו הקולות לייזום מלחמת מנע נגד אתרי הגרעין כפי שניתחתי במאמרי "אפקט טראמפ: הסלמה בשיח הישראלי למלחמת מנע נגד איראן" . נרטיב כמעט אחיד אצל פוליטיקאים ופרשנים מובילים בעלי נגישות למקורות טובים של תחושת דחיפות וניצול חלון הזדמנויות שאסור להחמיץ. דיבורים על תכנונים למלחמת מנע עצמאית או בשיתוף ממשל טראמפ כבר בטווח הקרוב. השגריר האמריקני לשעבר דן שפירו שגם החזיק בתפקידים בממשל ביידן סיכם בכנס אסטרטגי במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב (25 פברואר): צפי לתקיפה ישראלית באיראן "יתכן כבר בסתיו הקרוב" בסיוע ארה"ב. עם זאת, כל עוד לא ניתן אור ירוק אמריקני למלחמת מנע ישראלית וכל עוד לא סיפק ממשל טראמפ את האמצעים החיוניים להפצצת אתרי הגרעין התת-קרקעיים המבוצרים (פצצות ענק חודרות בונקר ומטוסים שנדרשים לשם כך) שוררת אי-ודאות באשר להיתכנות המהלך.
מוטיב של אי-ודאות מלווה את הניתוח של מאזן סיכונים להסלמה וסיכויים להסכם גרעין חדש. לא רק אניגמת איראן. אי-ודאות הקשורה לנשיא אמריקני בלתי צפוי. אי-ודאות ותוצאות לא-מתוכננות של הסתבכות מלחמת מנע. כמו תגובת-נגד של העשרת אורניום לדרגה 90 אחוז, פרישת איראן מאמנת אנ.פי.טי. וחידוש קבוצת הנשק הגרעיני שנסגרה בשנת 2003 . וכתוצאה ישירה, סדקים והתערערות של אמנת אנ.פי.טי. ופתיחת מרוץ חימוש גרעיני במזה"ת. מציאות אזורית ועולמית חדשה, רווית סכנות לביטחון ישראל. מדינה שהיתה נהנית עיקרית מהסכם הגרעין הקודם שחסם את מסלול הנשק הגרעיני באיראן, ובאופן פרדוקסלי, גם זכתה להגנת אמנת אנ.פי.טי. שלא היתה חברה בה.
Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst. Graduate of the Johns Hopkins School of Advanced International Studies (SAIS) and a former IDF and Tel Aviv University researcher.