המשולש השברירי ישראל-לבנון-איראן: מלחמה מתוך מיס-קלקולציה
נתחיל מהסוף: מלחמה מתוך מיס-קלקולציה הפכה בקיץ 2023 לאפשרות שלא ניתן להפריך בקלות. הידרדרות למלחמה לא מתוכננת שאף צד אינו מעוניין בה בגבול לבנון. שרשרת אירועים טקטיים שעלולים להסלים לרמה האסטרטגית של מלחמה. ולא רק מול חיזבאללה אלא גם מול איראן.
מראשית חודש יולי 2023 התרבו הדיווחים בתקשורת בישראל על תקריות צבאיות לאורך גדר הגבול בלבנון. הופר השקט ששרר בשנים האחרונות. הנרטיב הדומיננטי היה של "פרובוקציות" חיזבאללה. לכך הצטרפו קריאות של פרשנים ופוליטיקאים ישראלים בדרישה שצה"ל יגיב מיידית על כל תקרית לנוכח "פגיעה בריבונות וקריסת ההרתעה" לדבריהם.
הדברים אינם כה פשוטים. בטרם נעבור לניתוח אסטרטגי של ההתרחשויות האקטואליות בגבול לבנון וההשלכות שלהן, נביא אנלוגיה היסטורית שתדגים כיצד פורצת מלחמה כוללת מתוך מיס-קלקולציה ברמה הטקטית. מלחמת ששת הימים לא פרצה כמו שסבורים רבים בהפתעה של כניסת הצבא המצרי לחצי האי סיני ב-15 במאי 1967 ולא בהפתעה של המכה המקדימה של חיל האוויר ב -5ביוני בשעות הבוקר. מלחמת ששת הימים פרצה ב-7 באפריל 1967 בחזית הסורית: הידרדרות מתמשכת של אירועים צבאיים והתרסות והתגרויות מצד ישראל בעיבוד חקלאי ב"אזורים המפורזים" עד המטר האחרון (שטחי ההפקר בין קווי שביתת הנשק ובין הגבול הבינלאומי ישראל-סוריה) שהסתיימה באותו יום בהפלת ששה מטוסי מיג סוריים מעל דמשק. מה שהביא להפעלת הסכם ההגנה מצרים-סוריה וכניסת כוחות צבא מצריים לחצי האי סיני והצבת איום מיידי על מדינת ישראל.
בחזרה לימינו. המצב בגבול לבנון נפיץ ביותר והידרדרות עלולה להתרחש בתוך פרק זמן קצר. המצב רק מסתבך עם ערפל הקרב וסתירות בדיווחים מגבול לבנון. לכך נוספו לא מעט מיס-קונספציות שמפריעות לדיון. המשימה הראשונה של הניתוח האנליטי שיוצג כאן: להפריד רעשי רקע ולהתמקד באותות אמת. ולא נשכח, כי במלחמה כמו בטנגו, צריכים שניים: ישראל אינה רק שחקן פאסיבי מתבונן באירועים שעלולים להסלים למלחמה, אלא גם שחקן אקטיבי בכל מה שקורה.
מיס-קונספציה ראשונה: "הקו הכחול" אינו קו גבול בין ישראל ולבנון באותו חלק באגף המזרחי שלו (חוות שבעא ואזור הכפר רג'ר) שאינו נסמך על קו הגבול בין ישראל ולבנון בתום מלחמת העצמאות 1949. מדובר בקו סימון "זמני" (עם שטחי הפקר שבין הקווים) שנקבע על ידי קרטוגרפים של האו"ם לאחר נסיגת כוחות צה"ל מדרום לבנון. אין מדובר בגבול בינלאומי מוכר שקובע ריבונות ישראל לכל אורכו.
מיס-קונספציה שניה: לא כל אתרי התקריות לאורך "קו כחול" הם בעלי משקל זהה. יש חשובים יותר ויש חשובים פחות. צריך לדרג אותם לפי דרגת הסכנה בהידרדרות למלחמה. אין דין אוהל חיזבאללה שחדר 30 מטר לשטח בשליטה צבאית של ישראל באזור חוות שבעא (הר דב) או זריקות אבנים מעבר לגדר כמו אירועי הכפר רג'ר שהם המסוכנים ביותר ועלולים להתלקח למלחמה. לכן נתמקד בניתוח שלנו בכפר רג'ר.
מיס-קונספציה שלישית: ה"הקו הכחול" של האו"ם קבע בהתבסס על ההיסטוריה של סימון הגבולות באזור כי יש לחלק את הכפר רג'ר: חלקו הצפוני בריבונות לבנון וחלקו הדרומי בשליטה צבאית ישראלית(לא ריבונות). הסידור השברירי בשטח נשמר עד לאחרונה. אבל הוא התערער בספטמבר 2022 כאשר נבנתה גדר ביטחון שעטפה את הכפר רג'ר מכל הכיוונים ובעצם סיפחה שטח לבנוני ריבוני לשטח בשליטת ישראל בניגוד להסכם "קו כחול". ההחלטה על הקמת הגדר הביטחונית (שיתכן ובקרוב תוחלף בחומת בטון) התקבלה בנוהל שלא הוברר עד תומו בימי שר ביטחון הקודם בנימין גנץ והרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי ואין על כך דיווחים מסודרים.
הקמת הגדר הביטחונית שהביאה לסיפוח הכפר רג'ר גרמה להפרת מאזן הכוחות הרגיש באזור. חיזבאללה שרואה עצמו "מגן הריבונות הלבנונית" העביר איתות של אי שביעות רצון באמצעות שיגור טיל נ"ט בודד לשטחים לא מאוכלסים בכפר. בין לילה הפך הכפר רג'ר למיקרו-קוסמוס של משברי ברלין "המחולקת" במלחמה הקרה עם כל המשמעויות הנלוות של סיכונים להידרדרות למלחמה אקטיבית, כמו במשברי ברלין. אם אכן תוקם חומת בטון לכיתור וסיפוח רג'ר, המשבר רק יחריף. נוסיף לכך את העובדה כי מעבר לכל ניסוחי "קו כחול" - הכפר רג'ר כולו על פי מפות המנדט הצרפתי הוא בריבונות לבנון. בראשית שנות ה-60 סיפחה סוריה את רג'ר וכך מופיע הכפר במפות ישנות של צבא סוריה.
מיס-קונספציה רביעית: העניינים רק מסתבכים. במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את רמת הגולן הסורית. בתנופת הקרב נכבש גם רג'ר , הכפר הלבנוני שסופח לסוריה. החוק הבינלאומי אינו מכיר בריבונות ישראל בגולן הסורי. החלטת מועצת הביטחון 497 שהתקבלה פה אחד (כולל ארה"ב) קבעה כי סיפוח הגולן בטל ומבוטל NULL AND VOID ואין לו כל משמעות חוקית בינלאומית.
כך הגענו לסיבוך הכפול של פרשת רג'ר : גם מול חיזבאללה והכוח הצבאי שהקים בלבנון וגם מול הזירה הבינלאומית. מה שעלול להידרדר להסלמה מלחמתית בטווח זמן קצר אם לא יופעלו מנגנונים בינלאומיים לדה-אסקלציה. ארה"ב וצרפת מודעות לסיטואציה הרגישה וכבר פועלות מאחורי הקלעים באמצעות שליחים מיוחדים במאמצים להרגעה והפגת המתיחות.
מי שקולה לא נשמע בפרשת רג'ר והיא בבחינת הפיל שבחדר: איראן. בתפיסת הביטחון האיראנית, כוחות הצבא של חיזבאללה הם "עמדת הגנה קדמית" באזורים מרוחקים למקרה של מלחמה. בשאר ימות השנה נועדו הטילים והרקטות שסופקו לחיזבאללה לייצר הרתעה מול ישראל לנוכח שיח תרחישי תקיפה אפשריים נגד אתרי הגרעין שלה. זאת הסיבה שאיראן דואגת ל"שליטה בעניינים" ואינה ששה לאפשר לחיזבאללה חופש פעולה בלתי מרוסן מול ישראל. איראן מודעת לסיכונים של אובדן שליטה והידרדרות מתוך מיס-קלקולציה כפי שקרה במלחמת לבנון 2006 והיא הבהירה זאת למנהיג חיזבאללה.
באפן פרדוקסלי, לאיראן וישראל יש כאן אינטרס משותף וחופף: למנוע הידרדרות למלחמה שלא בכוונה. מה שמביא את ישראל לנקוט בצעדי תגובה זהירים מול תקריות גבול לבנון ולא להסכים לטונים "הפטריוטיים" בשיח הישראלי של דורשי תגמול תקיף על "הפרת ריבונות". ישראל שהצליחה לבלום ולהרחיק את "איראנים על הגדרות" ברמת הגולן אינה חותרת להחזיר אותם דווקא לגזרת רג'ר במרחק מאות מטרים מיישובי הגליל.
Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst
ניתוח ממצה וחשוב. חבל רק שהתמונה האמיתית, המורכבת והנפיצה בגבול הצפון, לא מובאית לידיעת הציבור הרחב באמצעות הפרשנים הביטחוניים המרכזיים בעתונות הכתובה והמשודרת. עם כל ההערכה לבלוג הזה, הציבור הכללי לא חשוף אליו. התמונה הפשטנית והפרשנות הרדודה אליהן חשוף הציבור ברובו מנציח תמונה מעוותת לפיה יש שחקן תוקפן ויוזם אחד בגבול לבנון, קרי חזבאללה, שמגובה ע"י איראן. ישראל מוצגת רק כמותקפת ומגיבה ליוזמות הצד השני. בפועל ישראל היא שחקנית משמעותית יוזמת בזירה הלבנונית כשיוזמותיה , כמו הפרת הסטטוס קוו בכפר ע'ג'ר (תהיה הסיבה אשר תהיה), מגבירים את הסיכוי למיסקלקולציה והדרדרות למלחמה.