מפתיע כי בימים של האצה והתרחבות בהעשרת אורניום באיראן לא שמענו דבר מכיוונו של ראש הממשלה נתניהו. האיש שהפך את "האיראנים דוהרים לפצצה" למוטיב מרכזי בפתח כל ישיבת קבינט ובכל הופעותיו בעשור האחרון. אבל היה מי שהביע דאגה גדולה מההתפתחויות האחרונות בזירת הגרעין האיראני: ראש סבא"א רפאל גרוסי.
בכנס בינלאומי בשבוע שעבר בדובאי ואחר כך בשיחה עם כתבת רויטרס בבריסל התריע גרוסי מפני הגרף העולה של מלאי אורניום מועשר בדרגה גבוהה 60 אחוזים (למרות תנודתיות אקראית למעלה ולמטה בקצב ההעשרה). מדובר בהעשרת אורניום שהיא הקרובה ביותר להעשרה צבאית (90 אחוזים) לנשק גרעיני. איראן היא המדינה היחידה בעולם שאינה מדינת נשק גרעיני שמעשירה אורניום בדרגה כה גבוהה. וכמו שאמר גרוסי לכתב בלומברג בפסגת דאבוס בינואר האחרון, יש לה כבר כמות של אורניום מועשר לבניית מספר ראשי קרב גרעיניים.
אם זה לא מספיק, בדבריו השבוע בכנס בדובאי ראינו עליית מדרגה במפלס הדאגה. ראש סבא"א הזהיר מפני רטוריקה מסוכנת שהשמיע בכיר איראני בראיון טלוויזיה באיראן (אמנם בשפה מטפורית עקיפה) כי "ארצו הצליחה לחצות את כל המפתנים הטכנולוגיים והמדעיים" וברשותם כל הרכיבים הנדרשים להרכבת נשק גרעיני. גרוסי לא ציין את שמו של הבכיר אבל התכוון לעלי אכבר סאלחי, לשעבר ראש הועדה לאנרגיה אטומית באיראן ודמות מפתח בתכנית הגרעין. לפיכך דרש כי איראן תעביר לסבא"א תשובה: האם יש לה תכנית נשק גרעיני שרק צריך להרכיב ולחבר בה את המכלולים? מה שידוע בספרות האסטרטגית כאופציה של "פצצה במרתף". השאלה של גרוסי היתה רטורית. ייעודה המרכזי של סבא"א , לבדוק, לברר ולהתריע בכל האמצעים שברשותה - במטרה למנוע הסטה של חומרים ורכיבים גרעיניים בתכנית גרעין אזרחית לצרכי שלום שנמצאת בפיקוח הסוכנות אל יעדים של פיתוח צבאי.
נזכיר כי בשיחותיו בפסגת דאבוס אמר גרוסי בגילוי לב מפתיע כי אין לסוכנות שהוא עומד בראשה שום דבר נגד תכנית הגרעין של איראן (ובמשתמע, כולל העשרה גבוהה) כל עוד היא מתקיימת בשקיפות מול פקחי סבא"א. כל עוד מצייתת איראן לכל ההתחייבויות שלה בהתאם לאמנת אנ.פי.טי. למניעת נשק גרעיני. אבל הכרזת סאלחי הרומזת לקיומו של נשק גרעיני שרק צריך לחבר את מרכיביו היא חמורה ומוסיפה לסל הבעיות בפניהם ניצב ראש סאב"א: מכשולים במתן ויזה לכניסת פקחים מנוסים ממדינות מערביות, ניתוק מצלמות הפיקוח וביטול הפרוטוקול הנוסף לביקורות פתע שהיו חלק מהסכם הגרעין שהתפוגג. כמו כן גרירת רגלים באשר לסיכומים זמניים משנה שעברה להחזרת חלק מהמצלמות והגדלת מספר הפקחים באתרי הצנטריפוגות.
בהופעותיו הפחות פורמליות מחוץ למטה סבא"א בוינה מרשה לעצמו גרוסי להתבטא גם בנושאים שאינם במנדט הישיר של הסוכנות. אם כי בזהירות ובלשון אניגמטית משהו. כך גם בכנס בדובאי כאשר הרחיב את היריעה וציין לפי הדיווחים, כי בסוגית הגרעין האיראני יש לשים לב לממד הגרעיני "הכרוך בהצטברות של מורכבויות וסיבוכים" בסכסוך המלחמתי הנוכחי במזה"ת. גרוסי לא פירט אך לדעתי הוא לא התכוון למלחמת ישראל-חמאס כמו שהעריכו פרשנים, אלא למלחמה רחבה שעוד לא התרחשה אשר עלולה להתפתח בגזרת ישראל-חיזבאללה מעבר לחילופי המהלומות המלחמתיות בין הצדדים מדי יום לאורך גבול לבנון.
מלחמה רחבת הקף שעלולה להתפתח בין ישראל ואיראן אם מתוך כוונה של אחד הצדדים אם מתוך הידרדרות ומיס-קלקולציה. עשרות אלפים הטילים והרקטות שהעבירה איראן לחיזבאללה נועדו בראייתה לשמש קו הגנה קדמי והרתעה מפני תרחיש תקיפה ישראלית מאסיבית נגד אתרי הגרעין באיראן. חשש איראני מהפעלת מכת מנע ישראלית נגד אתרי הגרעין בעקבות הסלמה דרמטית במלחמת לבנון – ולאו דווקא "ניצול הזדמנויות" מצד איראן - הוא שעלול לשמש תמריץ לאיראן לחצות את הסף ולבצע את המהלך של "הוצאת פצצה מן המרתף" באזהרת גרוסי. בשלב ראשון, יתכן בהכרזה רשמית ולא בהכרח בניסוי גרעיני. גם אלה מהווים חלק מ"הצטברות הסיבוכים" בתנאים של אי-ודאות גרעינית במזה"ת שעליהם רמז גרוסי. אי-ודאות שרק החריפה בסכסוך המלחמתי הנוכחי באזורנו.
כאן נכנסת לתמונה ארה"ב. בימים הראשונים לאחר התקפת הפתע הקטלנית של חמאס הגיבה ארה"ב בשיגור ארמדה ימית בהובלת נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" לחופי ישראל. כוח המשימה הימי-אווירי נועד למלא מטרה כפולה: להגן על ישראל ולהרתיע את חיזבאללה ואיראן מהצטרפות למלחמה רב-זירתית נגדה. להוציא מראשם כל אפשרות לתקוף את ישראל. איראן קלטה והבינה כי אין טעם בהרחבה יזומה של המלחמה בגזרת לבנון. במקביל קרה דבר נוסף שעבר מתחת לרדאר של פרשנים ומשקיפים רבים: על מנת שהמסרים למניעת מיס-קלקולציה יועברו באופן ברור, פתחו ארה"ב ואיראן ,כבר בימים הראשונים למלחמה בעזה, תחנת ממסר להעברת הודעות והצהרת כוונות באמצעות שגרירות שוויץ בטהרן. שר החוץ האיראני אישר בביקורו בלבנון בשבוע שעבר את דבר קיומו של מנגנון אמריקני-איראני שפועל עד היום בהעברת מסרים בין הצדדים.
באותם חילופי מסרים, יש לממשל ביידן מטרה כפולה: שאיראן תפעיל השפעתה על חיזבאללה על מנת למנוע הרחבת המלחמה. מטרה שניה שאינה גלויה מעל פני השטח אבל לא פחות חשובה, למנוע הידרדרות לתרחישים גרעיניים מסוכנים עליהם רמז ראש סבא"א לפי הניתוח כאן. לשמור ככל האפשר על המאזן הגרעיני השברירי במזה"ת בין ישראל ואיראן. על מנת להשיג יעדים מרכזיים אלה באסטרטגיה שלה, נקטה ארה"ב בצעדים יוצאי דופן במגמה להנמיך את סף החשדנות האיראנית. זאת באמצעות שיגור איתותים צבאיים בשטח. השפה הלא-מילולית של העברת מסרים. למשל, סיום המשימה של נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" וחזרתה לבסיס-האם בארה"ב בראשית ינואר 2024 . לא נשלחה נושאת מטוסים שתחליף אותה. או מיקוד פעולות התגמול האמריקניות נגד מיליציות איראניות, רק על אדמת סוריה ועיראק ולא על אדמת איראן. גם הפעולה המהירה של ממשל ביידן בראשית המלחמה לעצירת מכת מנע ישראלית מאסיבית נגד חיזבאללה רגע לפני שיצאה לפועל היא חלק מהעברת אותם מסרים לא-מילוליים להפחתת המתיחות מול איראן.
מלת סיכום. הפעילות האמריקנית הנמרצת בהובלת ראש המודיעין האמריקני ביל ברנס להביא להסכם מהיר להפסקת אש במלחמת עזה היא בעצם רב-זירתיות בהיפוך. לרתום את הקונספט המלחמתי של רב-זירתיות במקור לטובת השדה הדיפלומטי. קיימת זיקת גומלין הדוקה בין המאמץ לסיום המלחמה בעזה ובין המאמצים למנוע גלישה למלחמה חדשה בזירת לבנון. ומתחת לפני השטח, חוט דק שברירי של זיקות גומלין בין הקונבנציונלי והגרעיני.
Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst