יום הולדת עצוב להסכם הגרעין, תקוות חדשות עם הנשיא החדש באיראן
שמואל מאיר
יום 14 ביולי אמור היה להיות נקודת ציון חשובה בהיסטוריה הגרעינית. בתאריך הזה בשנת 2015 נחתם בארמון קובורג בוינה הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות. הסכם ייחודי של הגבלת נשק גרעיני ומניעת פרוליפרציה גרעינית. עד פרישת הנשיא טראמפ מן ההסכם בעידודו הפעיל של נתניהו באביב 2018 והצעדים האמריקניים לריסוק הסכם הגרעין, איראן קיימה בקפידה את כל סעיפיו. יעידו על כך 14 דוחות רצופים של סבא"א. השבוע ציינו יום הולדת עצוב להסכם הגרעין הטוב. הסכם שחסם את שני המסלולים לנשק גרעיני באיראן, של אורניום מועשר בדרגה צבאית גבוהה ושל פלוטוניום. הסכם שמנע הופעת מדינת נשק גרעיני חדשה במזה"ת. הסכם שישראל שאינה חתומה על אמנת אנ.פי.טי. היתה מן הנהנות המרכזיות שלו. ניתוח מפורט של יתרונות לישראל של הסכם הגרעין ושל השגיאה האסטרטגית של נתניהו שדחף לפירוקו של ההסכם - ראו במאמר שלי "רקוויאם להסכם הגרעין".
את התוצאות הנגטיביות של פירוק הסכם הגרעין רואים מדי יום בהרחבה והאצה של מלאי האורניום המועשר (6200 ק"ג בדוח סבא"א האחרון) בכלל זה אורניום בהעשרה בדרגה גבוהה 60 אחוזים (142 ק"ג). איראן המדינה היחידה בעולם שאינה מדינת נשק גרעיני שמעשירה אורניום בדרגה גבוהה. אבל באופן מפתיע שמענו השבוע גם קולות חדשים בסוגיה הגרעינית מכיוון נשיא איראן החדש מסעוד פזשכיאן. אמירות ספציפיות עם תוכן קונקרטי שהן מעבר לדיבור כללי על רצון לפתוח "דף חדש קונסטרוקטיבי" עם ארה"ב והמערב. הצטברות כזאת של סימנים מעידים בכיוון חיובי אינה מאפשרת לאנליסט לנושאי איראן לפטור אותם כלאחר יד כאילו אין שום חדש. חשוב להביא את אמירות הנשיא בתחום הגרעיני - גורם רשמי שני במעלה בתהליכי קבלת ההחלטות באיראן אחרי המנהיג העליון. אין מדובר בעוד פרשן או בכיר לשעבר. על כן, ננסה לפענח את הסימנים המעידים שעברו מתחת לרדאר בישראל. ננסה להפריד אותות אמת מרעשי רקע ולבחון אם יש כיוונים חדשים בצד האיראני לקראת הסדרה מדינית-דיפלומטית של משבר הגרעין.
הנשיא הנבחר פזשכיאן היתווה את יעדי מדיניות החוץ של איראן במאמר שהופיע בשמו בעיתון טהרן טיימס באנגלית. הנשיא הזכיר את הסכם הגרעין משנת 2015 וציין כי איראן נכנסה אליו באמון מלא ותום לב. הוא הדגיש את חשיבות אמנת אנ.פי.טי. למניעת פרוליפרציה של נשק גרעיני. מן הפסקה עולה כי הדברים הובאו בהקשר לחקירות ה"תיקים הפתוחים" של סבא"א והדרישה של רפאל גרוסי למתן תשובות מספקות באשר לשרידי אורניום שנמצאו בשני אתרים לא-מוצהרים מתכנית גרעין ישנה שנסגרה לפי המודיעין האמריקני (ובעצם גם לפי ארכיון הגרעין שהבריח המוסד) בשנת 2003 . לפי דוחות המודיעין הלאומי האמריקני שמחייבים את נשיא ארה"ב, איראן אינה מפתחת נשק גרעיני ואין קבוצת נשק שעוסקת בפעילויות לייצור התקן גרעיני. יודגש, כי בלי הגעה לפתרון בעניין שרידי האורניום באתרים מן העבר, סוגיה שנוגעת בליבת המנדט של סבא"א, לא יתאפשר הסכם גרעין חדש.
פזשכיאן התייחס בעקיפין לדיבורים פומביים של בכירים איראנים לשעבר שהמליצו לבחון את הדוקטרינה הגרעינית ולשקול אפשרות לפיתוח נשק גרעיני. שיח "דוקטרינת הגרעין האיראנית" זכה לסיקור תקשורתי אלרמיסטי נרחב בישראל. הנשיא האיראני בחר להתבטא בעניין זה בתמצית: "ברצוני להדגיש שדוקטרינת הביטחון האיראנית אינה כוללת נשק גרעיני". הוא העדיף לתאר את הנושא במונחים רציונליים-מדינתיים של תפיסת ביטחון והרתעה קונבנציונלית ולא בהסתמכות דתית על פתווה.
להצטברות של סימנים מעידים תרם גם שר החוץ האיראני בפועל, עלי באגרי קאני. סוכנות רויטרס ציטטה מדבריו בעניין שיחות חשאיות עקיפות שמתקיימות עם ארה"ב בנושא הגרעיני באמצעות עומאן לקראת כניסתו לתפקיד של נשיא איראן החדש. שר החוץ הוסיף כי בשלב זה לא ניתן למסור פרטים בנושא מסווג זה. בראיון למגזין ניוזוויק ציין שר החוץ האיראני כי מדובר במאמץ משותף ל"שיקום הדדי של עסקה גרעינית". מקיומו של ערוץ שיחות אחורי חשאי ניתן ללמוד כי שני הצדדים, איראן וארה"ב, מבינים כי חידוש הסכם הגרעין הישן אינו ישים ומדובר במאמץ למציאת מסגרת גרעינית חדשה. שני הצדדים מבינים כי צריך למנוע הסלמה גרעינית. כי יש לפעול למציאת הסכם מדיני-דיפלומטי לדה-אסקלציה של משבר הגרעין האיראני. ראוי לציין כי שר החוץ האיראני הדגיש בהקשר זה את חשיבות הגישה הרב-צדדית, כלומר, לכלול את המדינות הנוספות מהסכם הגרעין הישן ולא להסתפק בקונטקסט אמריקני-איראני בלבד.
שר החוץ האיראני התייחס בראיון לניוזוויק גם לשיח הפומבי במדינתו באשר לאפשרות שינוי הדוקטרינה הגרעינית בכיוון של פיתוח נשק גרעיני. הוא בחר להדגיש בדבריו את המכשירים הבינלאומיים למניעת פרוליפרציה של נשק גרעיני: "איראן מחויבת לאמנת אנ.פי.טי. ופיקוח סבא"א והיא תפעיל את כל היכולות והפוטנציאל שלה במסגרת האמנה וסבא"א". היועץ הבכיר של המנהיג העליון לנושאי חוץ וביטחון, כמאל חארזי (שהיו לו בעבר התבטאויות ניציות בנושא הגרעין) הבהיר בנושא זה בראיון לפיננשייל טיימס כי ארצו אינה מפתחת נשק גרעיני "אבל אם תעמוד בפני איום קיומי, באופן טבעי היא תצטרך לשנות את הדוקטרינה".
פן נוסף להפחתת המתיחות בשיח הדוקטרינה הגרעינית באיראן. במקביל למאמר באנגלית היתווה נשיא איראן את יעדיו מול מדינות ערב השכנות במאמר שפרסם בעתון בשפה הערבית אל-ערבי אל ג'דיד. פזשכיאן הפתיע כאשר החזיר לדיון הצעה לכינון מזרח תיכון מפורז מנשק גרעיני. נשאלת השאלה: האם מדובר בניסיון להעניק חיים חדשים ליוזמה אזורית לפירוז גרעיני שניסו איראן ומצרים לקדם בעבר בפורומים בינלאומיים? האם רמז לדרישה איראנית לקשור את חידוש המשא ומתן עם ארה"ב בדבר הסכם גרעין חדש עם מסגרת אזורית רחבה יותר שתכלול גם את ישראל? נזכיר כי בימים הראשונים לאחר חתימת הסכם הגרעין בוינה בקיץ 2015 כתב שר החוץ האיראני עואד זריף לארה"ב ולמעצמות המערב: אנחנו עשינו את חלקנו, עכשיו תורכם. היום ממלא זריף תפקיד מרכזי בגיבוש מדיניות החוץ של הנשיא הנבחר פזשכיאן.
הסימנים המעידים להיתכנות הסכם גרעין חדש, ככל שהם חיוביים, הם בגדר אינדיקציה ראשונית בלבד. המשמעות המרכזית בטווח המיידי הנובעת מהם : איתות איראני ברמה הגבוהה ביותר שנועד להרגיע את ארה"ב כי אין בדעתם לפרוש מאמנת אנ.פי.טי. ולא לגרש מתחומם את פקחי סבא"א. איראן אינה רוצה להידמות למקרה צפון קוריאה. אך עדין נדרשת השקעה עצומה של משאבים דיפלומטיים מצד ארה"ב ואיראן. המכשולים הם רבים. החל מתכנית העשרה איראנית רחבת היקף שיהיה צורך לפרק ולהגביל, סיכונים להסלמה מלחמתית בין ישראל-חיזבאללה, בכלל זה דיבורים בישראל על מלחמת מנע נגד אתרי הגרעין, שעלולים להביא להתערבות איראנית ישירה ומלחמה אזורית רחבת היקף. וגם מכשולים פוליטיים פנימיים הנובעים מחולשת ממשל ביידן בחודשים שלפני הבחירות לנשיאות.
אך בראש ובראשונה לחצים של לוח זמנים דוחק. אין זמן לגיבוש עסקה גרעינית חדשה עד שתתבהר התמונה בארה"ב. במטרה להנמיך את גובה הלהבות ולמנוע הידרדרות במשבר הגרעיני יזדקקו ארה"ב ואיראן לצעדי ביניים דחופים. למשל, לעצור את העשרת האורניום בדרגה 60 אחוז ולהקפיא את המלאי שהצטבר עד היום. לקיים את ההסכמות בין סבא"א ואיראן משנת 2023 בעניין תגבור מספר הפקחים והחזרת המצלמות לאתרי הצנטריפוגות.
Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst. Graduate of the Johns Hopkins School of Advanced International Studies (SAIS) and a former IDF and Tel Aviv University researcher.