מיכאל וולצר: המקרה של מלחמת מנע נגד איראן
שמואל מאיר
מיכאל וולצר הוא פילוסוף. ספרו פורץ הדרך “מלחמות צודקות ולא צודקות” (1977) חרג משדות העיון הפילוסופי התיאורטי של תורת מוסר ומהי מלחמה צודקת והפך לאחד הספרים המשפיעים בעולם בחשיבה על מלחמה וסוגיות מוסריות. ספר חובה באקדמיות צבאיות. על חשיבות הספר גם בישראל ניתן ללמוד מהמהירות בה יצאה המהדורה העברית (עליה אני מסתמך במאמר שלי) כמעט בצמוד לפרסום המקור באנגלית.
במבוא מסביר וולצר כי זהו ספר הדן במוסר מעשי, בשיפוטים וצידוקים קונקרטיים. המתודה שהוא מציע בספרו היא בדרך של ניתוח אירועים היסטוריים, בהקפדה על עובדות וסכנות ממשיות. אחת התרומות החשובות של הספר שבנוי על דוגמאות היסטוריות מעשיות היא ביצירת מקום מפגש משותף, לשון משותפת, של פילוסופים, אנשי מדעי החברה, אסטרטגים, אנשי צבא, חוקרי מדע המדינה ויחסים בינלאומיים לדון בשאלות על מהות המלחמה. אני הגעתי לספר “מלחמות צודקות ולא צודקות “ מתחום האסטרטגיה והמודיעין, והעניין שלי בפרק על מלחמת מנע בדגש על איראן. על כך בהמשך.
מיכאל וולצר כתב רבות על מלחמות ישראל וביקר כאן פעמים רבות, הרצה והשתתף בפורומים אקדמיים. לכבוד יום הולדתו ה-90 ערכו לו מכון ון-ליר בירושלים והאקדמיה הישראלית למדעים כנס ובמרכזו סוגיות מלחמה צודקת ולא צודקת על רקע המערכה מול חמאס בעזה. בדבריו בכנס הדגיש כי היציאה של ישראל למלחמה בתגובה על התקפת הפתע והזעזוע של זוועות החמאס בשבעה באוקטובר היתה צודקת והכרחית. אבל אחר כך, באשר לדרכי ניהול המלחמה, הדברים הסתבכו והפכו פחות מוצדקים. בהמשך לכנס האקדמי נערך עימו בשבוע שעבר ראיון ארוך ומפורט באותן סוגיות במוסף עיתון הארץ.
כבר בשאלה הראשונה בתחילת השיחה בהארץ. מגיע הנושא שמעניין אותי בכתיבה שלי בנושאים אסטרטגיים: על מלחמה וצעדי מנע. וולצר מתבקש להסביר בקצרה מה הופך מלחמה לצודקת? הדבר הכי חשוב שמצדיק יציאה למלחמה הוא עקרון ההגנה עצמית. ומייד אחר כך מוסיף: בעניין זה חשובה ההבחנה בין מלחמת מנע ובין מלחמת מכה מקדימה. “את הראשונה אתה יוזם כשאתה חושב שמתקפה עליך עומדת להתרחש, זה יותר ספקולטיבי. הסוג השני הוא כאשר אתה יודע שמתקפה עליך עומדת להתרחש , אין לך שום שאלה ואתה מכה ראשון. זה מה שקרה ב-1967”. בניתוח של וולצר, רק מלחמת מכה מקדימה היא לגיטימית ומוצדקת.
בהינף תמציתי אחד בראיון בהארץ סיכם לנו מיכאל וולצר פרק שלם בספרו (פרק 5) על מלחמות צעדי מנע. הראשונה, מלחמת מכה מקדימה בה יורה הצד הראשון עוד בטרם יצאה לפועל ההתקפה עליו היא פעולת הגנה עצמית רפלקסיבית מיידית. לצד היוזם לא נותר אלא להגיב על ההתקפה הצפויה ברגע שהבחין בסימנים להתרחשותה. תוך כוונה גלויה לפגוע והכנות אקטיביות ההופכות את הכוונה הזאת לסכנה ממשית מיידית. במטפורה של דניאל וובסטר שמביא וולצר: “הכרח מיידי , מכריע, שאינו משאיר ברירות באשר לאמצעים ואף לא רגע למחשבה מעמיקה יותר”. לצורך המחשה מעשית של הניסוחים התיאורטיים להצדקת מלחמת מכה מקדימה מביא וולצר ניתוח צבאי-היסטורי מפורט של מלחמת ששת הימים 1967 והשבועות של המתנה שקדמו לה. בניתוח של וולצר, מלחמת ששת הימים היא הדוגמה האולטימטיבית למלחמת מכה מקדימה.
מן עבר השני, מלחמת מנע (מלחמה שאינה מוצדקת בתזה של וולצר) היא תגובה לסכנה אפשרית מרוחקת. אין מיידיות. יש מספיק זמן לברר ולבדוק פעם נוספת אם היציאה למלחמה היא הכרחית. מלחמת מנע נועדה לשימור מאזן כוחות אזורי שעלול להידרדר בנקודת זמן מסוימת בעתיד לא ודאי. יציאה למלחמה עוד קודם שהתרחשה ההפרה במאזן הכוחות. חשש קונספטואלי מפני הפרת המאזן שלא ברור אם תתרחש. על כן הגדיר אותה מיכאל וולצר בשיחה בהארץ, מלחמה ספקולטיבית. לסיכום הדיון: מלחמת מנע מפנה מבט אל העבר ולעתיד. מלחמת מכה מקדימה פונה אל הרגע המיידי.
ההבחנה התיאורטית בין מכה מקדימה ובין מלחמת מנע שימשה אותי במאמר שכתבתי בצמוד לאירועים בקיץ האחרון ובו ניתוח אנליטי מתועד של היציאה להתקפת הפתע על איראן בלילה של 13 ביוני 2025. הגעתי למסקנה כי “מלחמת 12 הימים” נגד איראן לא היתה מלחמת מכה מקדימה להסרת איום קיומי מיידי באותו הלילה, כמו שהצהירו ראש הממשלה נתניהו ובכירי צה”ל. בבדיקה מדוקדקת של האירועים , העובדות והערכות המודיעין נראה כי מדובר במלחמת מנע, אבל לא באיום אימננטי. מלחמת איראן ביוני האחרון היתה מלחמת מנע שתואמת לכללים של מיכאל על פי ספרו “מלחמות צודקות ולא צודקות”.
והנה להפתעתי, בשאלה השניה בראיון בעיתון הארץ, קבע וולצר בחיפזון במשפט מוסגר בתוך תיאור המלחמה הצודקת בחמאס, ובלי שבדק כלל את האירועים במלחמת איראן, כי גם היציאה למלחמת איראן בחודש יוני נמצאת בקטגוריה של מלחמת מכה מקדימה מוצדקת ולא מלחמת מנע. לדעתי, מיכאל וולצר טועה כאן. הטעות שלו נובעת מכך שכרך באופן שגוי את המלחמה נגד איראן במכלול מתמשך אחד עם המלחמה הארוכה בעזה. אלה היו שתי מלחמות שונות בנסיבות לפריצתן, באופי ההתנגשות בין צבאות של מדינות ולא מול ארגון טרור, בעוצמת ההתנגשות והפעלת כל האמצעים העומדים לרשות מדינה.
לפי ניתוח מתועד מפורט להלן של האירועים, הערכות המודיעין והטיעונים שהביאו ראש הממשלה נתניהו, הרמטכ”ל ובכירי הצבא (שיטת הבירור שמציע וולצר עצמו) באשר ליציאה למלחמה נגד איראן ביוני 2025 - זאת לא היתה מלחמת מכה מקדימה. מראי המקום ומקורות מודיעין גלוי (כולל דוחות מודיעין אמריקני) שנועדו לאשש את דברי הובאו בפירוט בלינק במאמר שכתבתי בקיץ האחרון.
בהצהרה דרמטית בטלוויזיה באותו הלילה הודיע נתניהו כי המניע להתקפת הפתע היה מודיעין חדש. ההתקפה נועדה להסיר איום מיידי להשמדת ישראל “כי אי-אפשר לחכות יותר, פשוט אין ברירה, אנחנו בשעה ה-12 “. לפי נתניהו, בחודשים האחרונים דהרה איראן קדימה “בצעדים ברורים שלא עשתה אף פעם להנשקה, כלומר ליצירת נשק גרעיני ולא רק חומר בקיע לפצצה” . לפנות בוקר הודיע דובר צה”ל כי נתונים צבאיים חדשים מצביעים על כך שבחודשים האחרונים הצטבר מודיעין חדש שהוא בגדר “הוכחה חד-משמעית” להאצה והתקדמות סודית של כלל החלקים הנדרשים לבניית נשק גרעיני.
המוטיב המרכזי בהודעות הרשמיות בשעות הראשונות ליציאה למלחמה: ישראל יצאה להסיר איום קיומי מיידי של חרב גרעינית המונחת על צווארה. במקביל, הועברו תדרוכים והדלפות לכתבים הצבאיים בדבר “ידיעת זהב” שהתקבלה במודיעין הצבאי על פעילות קבוצת הנשק לייצור נשק גרעיני וכי איראן במרחק קצר מהחלטה להרכיב פצצה גרעינית. באחת ההדלפות אף נמסר כי כבר נערכו “ניסויים חשאיים” לייצור פצצה. באף אחד מהתדרוכים לא נמסר משהו קונקרטי על מתכונת הניסויים ומה נכלל בהם.
האמנם התקבל מודיעין חדש על איום גרעיני קיומי מיידי? לא בטוח ולא ברור. הבעיה המרכזית בדיווחים וההדלפות בישראל על האצה בתכנית הנשקה לבניית נשק גרעיני שהם היו בסתירה לדוחות מודיעין אמריקני בדרגת אמינות גבוהה. בישראל לא נהוג לפרסם הערכת מודיעין מוסמכת בלתי מסווגת על חומרת האיום הגרעין האיראני כמו שנהוג בדוחות המודיעין האמריקני לקונגרס. דוחות המודיעין האמריקני הם המקור המודיעיני המקצועי היחיד הבלתי מסווג שעומד לרשות החוקר.
להלן בצורה טלגרפית, סיכום דוחות המודיעין האמריקני בנושאי גרעין איראן. בדוח המודיעין הלאומי שהתפרסם בחודש מרס 2025 והיה בתוקף בחודש יוני נכתב “אנחנו ממשיכים להעריך כי איראן אינה בונה נשק גרעיני וכי חמנאי (המנהיג העליון) לא העניק אישור לחידוש תכנית הנשק הגרעיני שהוא השעה והפסיק בשנת 2003”. דוח המודיעין הצבאי של הפנטגון שהתפרסם חודש לפני התקפת הפתע (מאי 2025) העריך כי “איראן כמעט בוודאות אינה מייצרת כלי נשק גרעיני אבל ביצעה פעילות בשנים האחרונות שמציבות אותה בעמדה טובה לייצר אותם, אם תחליט. מנהיגי איראן כנראה לא החליטו לחדש את תכנית הנשק הגרעיני מהתקופה שלפני 2003”. ראש סי.אי.איי היוצא, ביל ברנס, אמר בראיון אחרון לפני סיום כהונתו בינואר 2025 כי אין לארה”ב הוכחה שאיראן החליטה לבנות נשק גרעיני. הוא אינו רואה כיום סימן שאיראן קבלה החלטה להפוך את החלטת המנהיג העליון משנת 2003 שהביאה לעצירת תכנית ההנשקה לבניית נשק גרעיני.
יתר על כן, אנליסטים וגורמי מודיעין אמריקניים הדליפו לכלי תקשורת מרכזיים בארה”ב בעיצומה של “מלחמת 12 הימים” כי אינם מודעים למודיעין חדש שמצביע על ריצה איראנית לפצצה (ניו יורק טיימס 17 ביוני) . כי ישראל “בונה טיעון למלחמה באיראן על בסיס מודיעין חדש. ארה”ב אינה קונה את הטיעון” (כותרת הדיווח על תדרוך מודיעיני אמריקני בעיתון וול סטריט ג’ורנל 17 ביוני). כי לא חל שינוי בהערכת המודיעין ואיראן אינה במסלול לנשק גרעיני, לא ניתנה פקודה להנשקה ואיראן לא חידשה את המחקר במנגנונים לנשק גרעיני (רשת סי.בי.אס 20 ביוני).
להשלמת התמונה המודיעינית שפירטנו כאן. במקביל לפרסום הדוחות התקופתיים המדאיגים של סבא”א על האצה בהעשרה וצבירת אורניום בדרגת העשרה גבוהה 60 אחוזים נהג רפאל גרוסי, ראש סבא”א, לציין בראיונות לתקשורת כי אינו בא להגיד שיש להם נשק גרעיני. בעיצומה של “מלחמת 12 הימים” אמר גרוסי בראיון לקריסטיאן אמנפור ברשת סי.אן.אן. (18 יוני 2025) כי לסבא”א “אין שום הוכחה על מאמץ איראני שיטתי להתקדם לנשק גרעיני”.
זאת ועוד. אחד הקריטריונים של מיכאל וולצר למלחמת מנע, בשונה ממלחמת מכה מקדימה, הוא ממד הזמן הארוך. מלחמת מנע היא תגובה לסכנה אפשרית מרוחקת בנקודת זמן בעתיד. כך שיש מספיק זמן לבדוק פעם נוספת אם היציאה למלחמה היא הכרחית. הערכת המודיעין השנתית של אמ”ן המודיעין הצבאי, שהוא המעריך הלאומי בשיטה הישראלית, דווקא התייחסה בשנים האחרונות לשאלה תוך כמה זמן תוכל איראן להשיג פצצה: התשובה, תוך שנתיים. כך לפי הדלפות מסודרות של הערכת המודיעין השנתית לכתבים הצבאיים מרחק של שנתיים לפצצה גרעינית גם לפי אלוף בדימוס תמיר הימן, ראש אמ”ן לשעבר שחיבר כמה מהערכות המודיעין האלה בראיון לעיתון כלכליסט 28 לספטמבר 2023 (עשרה ימים לפני התקפת החמאס בשבעה באוקטובר).
לפי תמיר הימן (בהתבסס על דוחות תקופתיים גלויים של ראש סבא”א): “מבחינת החומר הגרעיני המועשר אין להם בעיה. הם נמצאים במרחק 12 יום מחומר מועשר ברמה של פצצה ויש להם מספיק חומר מועשר שבתוך חודש יכולים להגיע לשישה מתקנים גרעיניים”. אבל בה בעת מסביר בראיון בפירוט, כי למעשה, המדד ל”זמן פריצה לפצצה” אינו בהכרח בצבירת אורניום מועשר אלא בהנשקה. בבניית “מתקן הנפץ שזה תהליך טכנולוגי פיזיקלי מאד מסובך. אצלנו מעריכים שייקח להם כשנתיים להגיע למתקן”. לא מורגשת בדבריו נימה של אין זמן.
מהניתוח שלי עד כאן, על בסיס התובנות של מיכאל וולצר, עולה כי “מלחמת 12 הימים” נגד איראן היתה מלחמת מנע ולא מלחמת מכה מקדימה להסרת איום קיומי בטווח זמן מיידי כמו שטען נתניהו. כלומר, היה מספיק זמן להמשיך במאמצים דיפלומטיים להשגת הסכם גרעין חדש שיחסום אפשרות לנשק גרעיני. “מלחמת 12 הימים” היתה מלחמת מנע לניצול הזדמנויות שאולי לא יחזרו. מה שפרשנים ישראלים קראו “הזדמנות זהב” בעקבות התמוטטות חיזבאללה בלבנון, נפילת משטר אסד בסוריה (דצמבר 2025) שפתחה למטוסי חיל האוויר חופש פעולה ומסדרון אווירי לתקיפת איראן. ולא פחות חשוב, נשיא אמריקני בבית הלבן שחרג מכל הנורמות ביחסים בינלאומיים והעניק לישראל אור ירוק למלחמת מנע בתחום הגרעיני.
למלחמת מנע יש תוצאות בלתי מתוכננות לא רצויות. בפרוס שנת 2026, שישה חודשים לאחר התקפת הפתע על אתרי הגרעין , נראה כי מלחמת המנע לא רק שלא פתרה את הבעיה אלא החריפה אותה. שאלות רבות נותרו לא פתורות. האם אתרי העשרת האורניום הושמדו באופן מוחלט או רק נפגעו באופן משמעותי ויוכלו לחזור לכשירות בתוך שנה-שנתיים? הימצאותם של 440 ק”ג אורניום מועשר בדרגה גבוהה בשליטת איראן שאינם בפיקוח סבא”א , וניתנים להעשרה במהירות לדרגה צבאית גבוהה 90 אחוזים לנשק גרעיני , הם מקור לדאגה וסכנה עתידית. בשיח ההצהרות והפרשנויות בישראל חוזרים הדיבורים על “הסיבוב הבא” של מלחמת מנע בזמן הקרוב.
במצב של לימבו דיפלומטי בשיחות הגרעין בין איראן -ארה”ב עלולים הצדדים להיקלע לספירלה של הסלמה ומלחמת התשה ארוכה. מלחמת מנע עלולה לגרום לאפקט בומרנג. להגביר את המוטיבציה של איראן לפרוש מאמנת אנ.פי.טי. ולעלות על מסלול פיתוח נשק גרעיני. דומה כי רק הסכם דיפלומטי במתכונת הסכם הגרעין של אובמה משנת 2015 שחסם את מסלול הנשק הגרעיני אבל העניק לאיראן היתר להעשיר אורניום בדרגה אזרחית נמוכה של פחות מ- 5 אחוזים על אדמתה בפיקוח עמוק של סבא”א, יביא לפתרון הסוגיה האיראנית.
Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst. Graduate of the Johns Hopkins School of Advanced International Studies (SAIS) and a former IDF and Tel Aviv University researcher.