המשמעויות האסטרטגיות של התקפת חמאס שפחות מדברים עליהן
שמואל מאיר
יום שבת 7 באוקטובר 2023 יירשם לנצח בהיסטוריה שלנו כיום אסון לאומי שלא חווינו כמותו. 1400 אזרחים וחיילים נהרגו ונרצחו ביום אחד בהתקפת פתע ברברית של ארגון הטרור חמאס וטבח שביצעו אנשיו בישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מאות נפצעו ורבים נחטפו לעזה, בכללם ילדים ואזרחים מבוגרים.
מה שקרה בשבת 7 באוקטובר לא היה אסון טבע ולא תוצאה של רעש אדמה. זה היה כשל אנושי בלתי נתפס. תוצאה משולבת של עיוורון מודיעיני, תכנית הונאה אסטרטגית של חמאס שאפשרה את ההפתעה, אי-מוכנות קונספטואלית של הפיקוד הבכיר בצה"ל לתרחיש של התקפת פתע של חמאס וכיבוש שטחים בישראל למשך יממה. הקשב של הפיקוד הבכיר בצבא היה להגנת התנחלויות בגדה המערבית, בין היתר בגלל לחצים פוליטיים של שרי ימין בכירים בממשלת נתניהו. מה שבא לידי ביטוי בדילול משמעותי בחודש חגי ראש השנה של הגדודים שנועדו למשימות הגנה פיזית על הישובים מול עזה.
בשלב זה, מעבר לחלקי מידע שנחשפו בחומר הגלוי, לא ידועים כל הפרטים על הכשלים המודיעיניים והצבאיים שהובילו לאסון. הם יחקרו בוודאי על ידי הצבא ומערכת הביטחון לאחר המלחמה בעזה. יתכן גם במסגרת ועדת חקירה ממלכתית באשות שופט עליון . בדומה לועדת אגרנט לחקירת ההפתעה במלחמת יום הכיפורים 1973.
אבל כבר עכשיו ניתן לחשוב ולהצביע על מספר פרמטרים בתחומי האסטרטגיה הגבוהה. לברר בין היתר האם ואיזה שינויים ועדכונים נדרשים בדוקטרינת הביטחון הישראלית. בכל מקרה, ועל מנת לאפשר דיון רציונלי, נקדים במספר הערות: בניגוד להכרזות ראש הממשלה נתניהו לא ניתן להשוות את ההתקפה הברברית ביום שבת 7 באוקטובר לשואת יהודי אירופה במלחמת העולם השניה. השואה היא אירוע ייחודי נוראי בהיסטוריה שלנו. אז לא היתה לנו מדינה ולא עמד לרשותנו צבא חזק. המלחמה שנכפתה עלינו בעקבות התקפת החמאס אינה מלחמה נגד איום קיומי ולא מהדורה שניה של מלחמת העצמאות תש"ח כמו שטען נתניהו.
תפיסת הביטחון
הרתעה והתרעה מוקדמת הם שני רכיבי יסוד בתפיסת הביטחון הישראלית לדורותיה. הרכיב שקרס בשבת 7 באוקטובר היה בתחומי ההתרעה המודיעינית. למרות השקעות עצומות בטכנולוגיות מתקדמות שנועדו לאפשר לפיקוד הצבאי מרווח זמן להתכוננות והדיפת מתקפת האויב. בתחומי ההרתעה נכשלה ישראל בכשל ידוע מראש שגם צבאות אחרים כשלו בו (ארה"ב במלחמת וייטנאם, צרפת במלחמת אלז'יריה): הרתעה היא קונספט מעולם התוכן של התמודדות בין מדינות וצבאות קונבנציונליים (וגם אז היא חמקמקה) ובעיקר בין מעצמות גרעיניות. הרתעה אינה עובדת מול ארגון גרילה תת-מדינתי. להבנתי, ההרתעה הישראלית מול איראן וכל מדינה ערבית באזור שרירה וקיימת גם היום ובאותה דרגת תוקף כמו בימים שלפני התקפת החמאס. בהתבוננות על החודש שחלף מתחילת המלחמה, לא נראה כי האיראנים ששים להתערב באופן צבאי ישיר נגד ישראל.
ברית הגנה פורמלית עם ארה"ב
מייד לאחר ההתקפה של 7 באוקטובר זכתה ההרתעה הישראלית לתנופה המשמעותית ביותר אי פעם. על מנת להרתיע את איראן מפני הרחבת המלחמה העביר הנשיא ביידן מסר ברור כי בקצה ההרתעה הישראלית נמצאת העוצמה הצבאית האמריקנית. ארה"ב שיגרה לאגן הים התיכון שני כוחות משימה של נושאות מטוסים עם עשרות מטוסי קרב. הנשיא ביידן המחיש את המסר ההרתעתי בביקורו בישראל בעיצומה של המלחמה. שר החוץ שלו אנתוני בלינקן השתתף בדיונים עם קבינט המלחמה במוצב הפיקוד העליון של המטכ"ל ("הבור") וקצינים בכירים של צבא ארה"ב הוצבו בחדרי המבצעים של צה"ל.
בבת אחת קפצו "היחסים המיוחדים" ושיתוף הפעולה האסטרטגי שמתקיימים שנים רבות בין ישראל וארה"ב למעמד של כמעט ברית הגנה. בתוך ימים אחדים במצב של מלחמה ומשבר זכתה ישראל למטריית הגנה אמריקנית בדרגה הגבוהה ביותר. בחודשים שקדמו למלחמה ניסה נתניהו (באמצעות שליחו המיוחד רון דרמר ועקיפת הליכים מסודרים של קבלת החלטות) לנצל את הדיונים בין סעודיה וארה"ב לברית הגנה פורמלית על מנת לקדם במקביל ברית הגנה פורמלית בין ישראל וארה"ב בדגם של דרום קוריאה. לא כל הפרטים על המהלך העצמאי של נתניהו לברית הגנה ידועים לנו. אך מניסיון העבר אנו יודעים כי צה"ל וגופי התכנון והחשיבה האסטרטגית בישראל לא נוטים לאהוב את הרעיון. לאורך השנים הם התייחסו לברית הגנה בגישה סקפטית. בראייתם, ברית הגנה פורמלית אינה עולה בקנה אחד עם עקרון חופש הפעולה שהוא נדבך יסודי בתפיסת הביטחון של ישראל.
בד בבד, המדרגה האסטרטגית החדשה ביחסי ישראל-ארה"ב במעמד של כמעט ברית הגנה הבליטה שתי נקודות תורפה שיקשו על ישראל לחתום על ברית הגנה מלאה. ברית הגנה נועדה להגן על טריטוריה מפני התקפה צבאית מאסיבית. איך ניתן ליישם ברית הגנה מול מדינה שאין לה גבולות מוגדרים לטריטוריה המדינתית שלה? ארה"ב תתקשה לחתום על ברית הגנה עם מדינת ישראל בטרם יחתמו חוזי שלום שיגדירו את גבולותיה ותחום ריבונותה.
נקודת תורפה שנייה. ארה"ב מוכנה לחתום על חוזה ברית הגנה דו-צדדית רק עם מדינה חברה באמנת אנ.פי.טי. לאיסור פרוליפרציה של נשק גרעיני אשר "אינה מדינת נשק גרעיני" בהגדרות האמנה. ישראל היא מבין ארבע המדינות הבודדות בעולם שאינן חתומות על אמנת אנ.פי.טי. מה שמביא אותנו לסוגיה הגרעינית: ברית הגנה פורמלית עם ארה"ב עשויה לפיכך לחייב שינוי קונספטואלי דרמטי באשר לדוקטרינה המסורתית של עמימות גרעינית.
הסוגיה הגרעינית
ההלם והתדהמה של התקפת החמאס והמספר הגבוה של הרוגים ביום אחד התבטאו גם בשיח ציבורי קיצוני. בפאנלים באולפני הטלוויזיה נשמעו רמיזות לצורך "להפעיל את דוקטרינת הירושימה". היסטוריון ידוע בישראל, בני מוריס, קרא במאמר בהארץ (29 אוקטובר) לנצל את ההזדמנות ולפתוח במלחמת מנע להריסת אתרי הגרעין של איראן. בין השורות עלתה אפשרות לתקיפה גרעינית. היועץ לשעבר של נתניהו לביטחון לאומי, יעקב נגל, רמז (מעריב 27 אוקטובר) על אפשרות להפעיל את "נשק יום הדין" (ככל הנראה נגד איראן) לאחר התקפת הפתע של חמאס על מנת "לשנות את כללי המשחק מיסודם". בשידור רדיו קרא שר בממשלת נתניהו ממפלגת ימין קיצונית, אליהו עמיחי, לבחון את האפשרות להטיל פצצת אטום על עזה.
הכרזות שבמבט שטחי יכולות להעיד לכאורה על קלות הדעת של שיח הנשק הגרעיני בישראל .אך בה בעת יש בכוחן לעורר דאגה עמוקה בממשל האמריקני כי עלולות לשקף סכנה ליציבות הסדר העולמי. הטלת מלוא כובד המשקל של ההרתעה האמריקנית מן היום הראשון למלחמה נועדה לשגר מסר מרתיע לאיראן ולהעניק ערובה אולטימטיבית לביטחון מדינת ישראל. אך היו למהלך האמריקני המיידי, ולמעורבות האסטרטגית העמוקה של ארה"ב בתכנוני המלחמה של ישראל, גם פונקציות לטנטיות מול נתניהו: לוודא כי נתניהו אינו מתכוון לנצל את ההסלמה המלחמתית על מנת לגרור את ארה"ב לתקיפה של אתרי הגרעין באיראן. חלום ישן של נתניהו וחשש אמריקני משכבר הימים.
בראיית ארה"ב, ריבוי ההתבטאויות הגרעיניות בשיח הציבורי בישראל והסיכונים לעליית מדרגה בהסלמה המלחמתית היו עלולות להתחבר להיבט נוסף במישור הלטנטי הסמוי מן העין. חשש של הנשיא ביידן כי בכוונת נתניהו לנצל את המלחמה לצורך שינוי במדיניות העמימות הגרעינית המסורתית של ישראל. לא בהכרח בפרמטרים של התרחיש הקיצוני של משה דיין ביום השני למלחמת יום הכיפורים - להרכיב נשק גרעיני לצורך "הפגנה"- כפי שמתארים שני חוקרים מובילים , אורי בר יוסף ואבנר כהן, במאמרם בעברית על מלחמת עזה "הצל הגרעיני שוב מרחף מעל ישראל". אלא דאגה אסטרטגית מחציית סף גרעיני נמוך יותר אבל מסוכן לא פחות: שינוי הצהרתי בדוקטרינת העמימות הגרעינית ("לא נהיה הראשונים") והכרזה על מעבר להרתעה גרעינית גלויה. מה שהיה מביא בבת אחת לקריסת המדיניות האמריקנית בסוגיה הגרעינית - "הבנות ניקסון-גולדה מאיר" משנת 1969 לשימור העמימות הגרעינית. הבנות שעמדו בבסיס התמיכה האמריקנית במעמדה האסטרטגי הייחודי של ישראל. מה שעלול להביא להאצת בתכנית הגרעין האיראנית בכיוון הפיתוח הצבאי ולפריצת מרוץ חימוש גרעיני במזה"ת.
ניתן להניח כי חוקרי המודיעין האמריקני ידעו להניח על שולחנו של הנשיא סימנים מעידים לשינוי מסוכן שחל בשנים האחרונות אצל נתניהו באשר למדיניות הגרעין ההצהרתית של ישראל. למשל, בנאום חריג של נתניהו בטקס פומבי להכרזת "הקריה למחקר גרעיני על שם שמעון פרס" בדימונה (אוגוסט 2018). בנאומו הדגיש נתניהו את מורשת שמעון פרס ל"הבטחת כושר ההרתעה ויכולת ההגנה שלנו מפני איומים קיומיים" והוסיף בשער הכניסה למתקן הגרעיני בדימונה בנשימה אחת תוספת משלו: "אויבינו יודעים היטב מה ישראל מסוגלת לעשות. הם מכירים את המדיניות שלנו... מי שמאיים עלינו בכלייה , מעמיד עצמו בסכנה דומה". למען הסר ספק, הוסיף "אני מתאר מדיניות עקבית ברורה ונחושה. היא מגובה בהיערכות מתאימה, בהצטיידות, במוכנות, ובשעת הצורך בפקודות מתאימות".
הטראומה הלאומית והאישית של נתניהו בעקבות התקפת החמאס בשבת 7 באוקטובר, הלחצים שראש הממשלה נתון בהם, ההשוואות הפומביות שהוא עורך לשואת יהודי אירופה כאן ועכשיו , השיח הגרעיני המתלהם של חוגים לא מעטים בישראל - כל אלה יוצרים סביבה אסטרטגית רווית סכנות. על מקבלי ההחלטות מוטלת חובה להפעיל שיקולים רציונליים לטובת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ולהימנע מגלישה לסיכונים של מיס-קלקולציה.
Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst