ביום 27 בספטמבר 2025 נפל דבר. מועצת הביטחון החליטה להפעיל את מנגנון החזרת סנקציות סנאפבק על איראן לפי דרישת שלוש המעצמות האירופיות - גרמניה, צרפת ובריטניה - החתומות על הסכם הגרעין. הפעלת מנגנון סנאפבק מסמנת קו פרשת מים. סיומו של פרק בסוגית גרעין איראן וגלישה אל פרק חדש של אי-ודאות בזירה הבינלאומית. החלטת מועצת הביטחון מסמלת את פירוקו הסופי הסכם הגרעין משנת 2015. התפוגגה הקונסטרוקציה הדיפלומטית שאפשרה דיאלוג ומשא ומתן של המעצמות מול איראן בעשור האחרון.
בניגוד לרושם שנוצר בעולם, על פי ההחלטה הוטלו על איראן סנקציות ואיסורים אסטרטגיים לפי פרק 7 במגילת האו”ם לשמירת השלום בעולם ולא רק סנקציות כלכליות-פיננסיות. בכלל זה, איסור מוחלט להעשרת אורניום על אדמת איראן, איסור הקמת מתקנים להפרדת פלוטוניום, הגבלות על פיתוח וניסויי טילים בליסטיים, אמברגו נשק. מתוך שש החלטות הסנקציות במועצת הביטחון שהוחזרו, הקשה ביותר עבור איראן היא החלטה 1929 משנת 2010 אשר רומזת על הפעלת סעיף 42 בפרק 7 למגילת האו”ם להתערבות צבאית במקרה הצורך.
בהודעת שלוש המעצמות האירופיות (10 באוקטובר) הן חזרו וקבעו כי היה זה נכון וצודק להפעיל את מנגנון סנאפבק. בד בבד הצהירו האירופיות כי הן נחושות לחדש את המשא ומתן “עם איראן וארה”ב לקראת הסכם מקיף, מתמשך, בר-אימות”.
כצפוי, איראן הודיעה כי החלטת סנאפבק של מועצת הביטחון אינה מקובלת עליה ונקטה בצעדי-נגד מיידיים: סירוב לקבל את הטיעון של ארה”ב והמעצמות האירופיות כי ההחלטה עדין מאפשרת חידוש הדיפלומטיה. הודיעה כי בעתיד הקרוב אין בכוונתה להיכנס למשא ומתן בסוגית הגרעין. הקפאת “הסכם קהיר” מול סבא”א לחידוש בהדרגה של עבודת הפקחים. המשך ההגבלות ומניעת חזרתם של 274 פקחי סבא”א שקיימו למעלה מ-400 ביקורות פיקוח במתקני הגרעין בשנת 2024. וזאת נקודה קרדינלית: קיומו של מנגנון פיקוח חודרני רציף של סבא”א על בסיס יומי עד יוני 2025 (למרות השעיית הפרוטוקול הנוסף) הוא שאפשר לראש סבא”א רפאל גרוסי להגיד בראיונות לתקשורת כי “אין שום הוכחה למאמץ איראני שיטתי להתקדם לנשק גרעיני”. אי-חידושו של מנגנון פיקוח סבא”א בטווח הקרוב יוביל להסלמה במשבר הגרעיני.
בראיית איראן, החלטה בינלאומית שפירושה אפס העשרת אורניום היא בלתי קבילה ואינה מאפשרת קיומו של ערוץ דיפלומטי. איראן מסתמכת על סעיף 4 באמנת אנ.פי.טי. המאפשר למדינות חתומות להעשיר אורניום בתחומן למטרות אזרחיות בפיקוח הדוק של סבא”א. כמו מדינות חתומות נוספות שאינן מדינות נשק גרעיני ומעשירות אורניום למטרות אזרחיות: ארגנטינה, ברזיל, גרמניה, יפן. זה כנראה הסעיף שמשאיר את איראן באמנת אנ.פי.טי.
החלטת סנאפבק אך החריפה את השאלות הלא פתורות במשבר הגרעין האיראני. האם אתרי העשרת האורניום בנתנז, פורדו ואיספהאן הושמדו באופן מוחלט כמו שטען הנשיא טראמפ? היכן 440 ק”ג אורניום מועשר בדרגה גבוהה 60 אחוזים שניתן להעשיר במהירות לרמה צבאית 90 אחוז ולבנות מספר פצצות? האם נשארו לאיראן מחסנים או אתרים סודיים לבניית צנטריפוגות מהירות? גופי המודיעין במערב וסבא”א אינם יודעים מה קורה באתרי הגרעין אחרי ההתקפות של ישראל וארה”ב.
ומעל לכל , מרחפת השאלה הגדולה: האם בעקבות התקפת הפתע של ישראל על אתרי הגרעין בחודש יוני יתרחש, או אולי כבר קרה, שינוי בדוקטרינת הביטחון של איראן: מעבר ממעמד מדינת סף שאין לה נשק גרעיני בתוך אמנת אנ.פי.טי. לתפיסת ביטחון חדשה של הרתעה גרעינית גלויה. כמו צפון קוריאה. בשלב זה, קולות סותרים מאיראן ותשובות עמומות. בפארפרזה לאמירתו המיתולוגית של וינסטון צ’רצ’יל (שהתכוון לרוסיה): איראן היא חידה עטופה במסתורין בתוך אניגמה.
אבל היה איש אחד שטען כי הוא יודע, וכאן מצטרפת ישראל לתמונה. בראיון מפתיע לפוקסניוז (28 ספטמבר) אמר ראש הממשלה נתניהו כי ישראל יודעת היכן נמצא המלאי הנעלם של אורניום מועשר בדרגה גבוהה והיא חלקה את המודיעין הזה עם ארה”ב. מהצהרתו לא ברור אם המאגר נקבר לצמיתות והאם ניתן להגיע אליו. על מנת להסיר ספק, הודיע נתניהו במקביל ובאופן נחוש בנאומו בעצרת או”ם כי “יש לחסל את המאגרים הללו של אורניום מועשר”.
ההצהרה המלחמתית של נתניהו נבלעה בעיסוק האינטנסיבי במערכת הבינלאומית ובישראל בתכנית השלום הפתאומית של טראמפ לסיום מלחמת עזה ובאווירת חגי ראש השנה בישראל. על כן, מן הראוי לעקוב אחרי רמזים ואיתותים שפיזר נתניהו בעת האחרונה בסוגית גרעין איראן שלא זכו לתשומת לב בעולם. במפגש עם פורום מטכ”ל לכבוד ראש השנה (22 ספטמבר) הודיע נתניהו לרמטכ”ל וראשי האגפים בצה”ל בדרמטיות כי מה שעומד לפנינו בשנה הקרובה - להתכונן “להשמיד את הציר האיראני”. והוסיף, זאת תהיה שנה היסטורית לביטחון ישראל.
פרשנים צבאיים בולטים בישראל תהו ושאלו: מה פירוש “השמדת הציר האיראני” בטווח הקרוב? להבנתי, מאחר ו”הציר האיראני” של מדינות הפרוקסי חדל מלהתקיים, נראה כי כוונת נתניהו וההנחיות שהעביר לפורום מטכ”ל משיקות לתכנוני מלחמת מנע חדשה נגד אתרי הגרעין. ה”סיבוב הבא” במטבע לשון אהוב על פרשנים. בהקשר זה נציין כי בטורי יום שישי שלו בהארץ בסוף ספטמבר-ראשית אוקטובר על המצב במלחמת עזה, הבליע עמוס הראל - פרשן צבאי בעל נגישות טובה לצמרת הביטחונית – מספר הערות על איראן. בהקשר זה הציע עמוס הראל בעקביות לשים לב למה שהוא הגדיר עליית מתח מתחת לפני השטח והגברה באיומים מרומזים של נתניהו באשר לתכנית הגרעין האיראנית. יתכן גם ממניעים פוליטיים-פנימיים וגם אישיים. בטור יום שישי (3 באוקטובר) סיכם הראל וכתב: “בניגוד גמור להצהרות של טראמפ שלפיהן מלחמת 12 הימים הביאה להשמדת פרויקט הגרעין האיראני, הסיפור רחוק מלהסתיים”.
כאן נכנסת לסיפור החלטת סנאפבק בגרסת נתניהו. לא בכדי הזדרז ראש הממשלה לברך על החלטת מועצת הביטחון החדשה-ישנה שהיא לפי הודעתו, התשובה ל”הפרות איראניות מתמשכות בעיקר בתחום הגרעין הצבאי”. לא זה מה שכתוב בהחלטת הסנאפבק. אבל עבור נתניהו החלטת מועצת הביטחון היא ברכה כפולה ומכופלת. גם קוברת סופית את הסכם הגרעין משנת 2015 שהיה סדין אדום עבורו, גם אוסרת העשרת אורניום והפרדת פלוטוניום, וגם מעניקה בראייתו לגיטימיות להצהרות שהשמיע בסיום מלחמת 12 הימים: המערכה נגד איראן לא תמה. ישראל תמשיך לשמור על חופש פעולה אווירי במטרה להפעיל אכיפה אפקטיבית ולמנוע מה שהיא מגדירה הפרות גרעיניות.
עם קריסת מנגנון הפיקוח העמוק של סבא”א, יצטרכו כל הנוגעים בדבר להתבסס אך ורק על חומרי מודיעין בכל הקשור לפענוח הפעילות הגרעינית של איראן. וכאן בעייה. מודיעין הוא לפעמים חמקמק. לפעמים נוטה לפוליטיזציה. לפעמים משמש לניצול הזדמנויות. במאמר קודם שלי על התקפת הפתע של ישראל על אתרי הגרעין ב- 13 ביוני הצגתי ניתוח מפורט לפיו אין הוכחה לקיומו של מודיעין חדש על האצה בתכנית ההנשקה הצבאית לבניית נשק גרעיני באיראן בשבועות שקדמו להתקפה. ה”מודיעין החדש” היה הצידוק של נתניהו למכת מנע מיידית להסרת איום קיומי אימננטי באותו הלילה. למרות שכל סוכנויות המודיעין האמריקני (המודיעין הלאומי, סוכנות סי.אי.איי והמודיעין הצבאי בפנטגון ) המשיכו להעריך (והסימוכין בתוך המאמר) כי איראן אינה בונה נשק גרעיני וכי חמנאי לא העניק אישור לחידוש תכנית הנשק הגרעיני שהוא השעה והפסיק בשנת 2003. בגלל שיתוף הפעולה הצמוד בין סוכנויות המודיעין של ישראל וארה”ב יש להניח כי המודיעין האמריקני היה מודע לתכנים של “מודיעין החדש” שהציגה ישראל ובכל זאת החליט לסתור אותם בהדלפות מהימנות לעיתונים מובילים בארה”ב.
אנחנו עדין לא יודעים על בסיס איזה חומרי מודיעין התקבלו ההחלטות לתקוף בלילה של 13 ביוני. מה הדינמיקה שהתרחשה בין נתניהו, האיש שתקיפת אתרי הגרעין באיראן היתה חלום חייו ושליחות מטפיזית שנטל על עצמו (לפי ספרו האוטוביוגרפי “סיפור חיי”) ובין הרמטכ”ל וראשי המודיעין הצבאי אמ”ן והמוסד. האם לא היו קולות אחרים במערכת הביטחונית וכולם חשבו אותו דבר? סינדרום חשיבה קבוצתית הוא בעייתי בעבודת מודיעין ועלול להביא לתוצאות בלתי מתוכננות נגטיביות. כמו “קונספציה” דומיננטית המוכרת לנו ממקרים בעבר.
על בסיס איזה חומרי מודיעין יחליט נתניהו בעתיד באשר להפרות גרעיניות של איראן? איך תתקבל החלטה חדשה למלחמת מנע שנתניהו הציע להתכונן אליה בפורום מטכ”ל לקראת שנה הבאה? חשיבה במונחים של חופש פעולה לאכיפה צבאית ללא הגבלה באיראן עלולה להוביל לספירלה של הסלמה ומלחמת התשה ארוכה של חילופי מהלומות עם טילים בליסטיים. מלחמת מאה השנים היא תופעה מוכרת בהיסטוריה.
מצד שני, השגת הסכם גרעין חדש עשויה להביא לתוצאה טובה יותר לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מדינה שהיתה נהנית מרכזית מהסכם הגרעין הקודם שחסם את מסלול הנשק הגרעיני של איראן. בנאום אסוציאטיבי ארוך של הנשיא טראמפ בכנסת בירושלים (13 אוקטובר) בסגנון זרם התודעה, קפץ הנשיא האמריקני מנושא לנושא. בסוגית איראן אמר כי אחרי ההתקפה הישראלית-אמריקנית אינו מאמין כי איראן מבקשת לחזור להפעיל מחדש את אתרי הגרעין שנהרסו. טראמפ רמז לאפשרות חידוש המשא ומתן להסכם גרעין חדש ואף הזכיר את סטיב ויטקוף, מי שניהל את הסבבים הקודמים של שיחות עומאן להסכם גרעין חדש. לדבריו, ארה”ב תהיה מוכנה להיכנס למשא ומתן כאשר איראן תהיה מוכנה “וזה הולך לקרות” האם רמז לדיאלוג שכבר מתקיים בערוץ אחורי חשאי?
נראה כי איראן עשויה להסכים להגבלות חדשות על תכנית הגרעין אם תקבל ערובות לקיום דרישת הליבה שלה: להעשיר אורניום בדרגה נמוכה בתחומה. דובר משרד החוץ האיראני אישר לכתב הדיפלומטי של העיתון הבריטי גרדיאן כי מדובר בהעשרת אורניום בדרגה 3.67 אחוזים כמו בהסכם הגרעין הישן. נותר רק לראות כיצד יגיב טראמפ לחידוש המתכונת של הסכם הגרעין הקודם: ויתור איראני על מסלול צבאי לנשק גרעיני תמורת היתר בינלאומי להעשיר בתחומה אורניום בדרגה אזרחית נמוכה בפיקוח עמוק של סבא”א. נפלאות דרכי הדיפלומטיה, וכמו שאמרנו, איראן היא אניגמה.
Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst. Graduate of the Johns Hopkins School of Advanced International Studies (SAIS) and a former IDF and Tel Aviv University researcher.
תקיפה חדשה באיראן היא הקלף האולטימטיבי שהנוכל ההרסני נתניהו שומר לצורך הטיית הבחירות ב-2026. הפסד בבחירות והדחתו מהשלטון הם בעלי משמעות של חיים ומוות עבורו, הן בהיבט הפוליטי והן בחייו האישיים. הוא ישלם, או יותר נכון הוא יכריח את ישראל לשלם כל מחיר, כולל מלחמה עם איראן, כדי להשאר בשלטון.
Brilliant!
"Iran is an enigma wrapped in mystery within an enigma."
Group Think is dangerous.
Iran poured concrete into it's plutonium reactor.
No more words!