שיחות עומאן-רומא: היכן עומד הסכם גרעין איראן החדש

שמואל מאיר

ברומא הסתיים סבב השיחות החמישי בין השליח הנשיאותי, סטיב ויטקוף, ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י במשא ומתן להסכם גרעין חדש. הנקודה המרכזית: בניגוד לרטוריקה הלוחמנית של קווים אדומים ומשבר בימים שקדמו למפגש, השיחות לא קרסו. שני הצדדים הסכימו להמשיך לדבר. המתווך הראשי , שר החוץ של עומאן, סיכם ואמר שהושגה "התקדמות מסוימת אך לא מוחלטת". שר החוץ האיראני הודיע שזה היה המפגש המקצועי ביותר והצדדים עלו על מסלול רציונלי. צוותים טכניים ידונו בהצעות פשרה של המתווך העומאני לקראת המפגש הבא. בכיר אמריקני הגדיר את השיחות קונסטרוקטיביות. הושגה התקדמות "אבל יש עדין עבודה לפנינו". הוסכם להיפגש בקרוב.

מה היה לנו בסבב האחרון: למרות ערפל הקרב הדיפלומטי, נראה כי הושגה התקדמות לקראת הסכם גרעין חדש. ניתן ללמוד על כך מהקצב המהיר של הדיפלומטיה הגרעינית, הדיווחים על עבודת צוותים טכניים והתחלה של החלפת טיוטות. מעצם העובדה כי איראן לא פרשה מהמשא ומתן עם ארה"ב ולא נבהלה מהדיבורים על פירוק גרעיני מוחלט (המודל הלובי שאינו קביל בעיניה) ניתן להבין כי הגישה הפרגמטית של ויטקוף גברה על אסכולת "אפס העשרת אורניום" על אדמת איראן. ההוכחה הבולטת היתה הזזה מתפקידו של היועץ לביטחון לאומי מייק וולץ שהיה הדובר המוביל שלה. הנשיא טראמפ עצמו שידר מסרים דו-משמעיים ולעיתים סותרים בסוגית העשרת אורניום. עמימות ומלמול דברים בסגנון האורקול מדלפי. כל אחד יוכל לשמוע מה שירצה לשמוע.

במאמר קודם שלי על הסכם גרעין מעבר לפינה, הערכתי וניתחתי כי הסכם הגרעין הקודם הוא התבנית והמתכונת להסכם חדש. אימוץ הפרמטרים של ההסכם שנחתם בוינה בשנת 2015 והתאמתם לסיטואציה החדשה. הסכם גרעין שמטרתו למנוע מסלול צבאי לנשק גרעיני, ולא דווקא לפרק תכנית גרעין אזרחית. איסור העשרת אורניום בדרגה גבוהה אבל היתר לעשרה נמוכה בפיקוח הדוק של סבא"א. זאת אמורה להיות ליבת עסקת הגרעין בין הצדדים. איראן תקבל בתמורה הסרת הסנקציות הכלכליות.

הסכם הביניים חוזר לתמונה: לאחרונה צפו על פני השטח רמזים להסכם ביניים גרעיני. הטיעון היה כי לחץ זמנים , הסוגיות המסובכות שעל הפרק ורצון שני הצדדים להמשיך בתהליך הדיפלומטי , כל אלו יובילו לצורך בחתימה על הסכם ביניים. הסכם מסגרת להסכם גרעין עתידי בהמשך הדרך. בישראל הועלו מייד חששות כי הסכם ביניים הוא תחבולה. גרירת רגליים וסחבת מצד איראן על מנת להשאיר בידיה תשתית להעשרת אורניום מסוכנת על אדמתה ולשמר בכך את מעמדה כמדינת סף גרעינית. יתכן והסיבה לשיגורם של השליח האישי של נתניהו רון דרמר, וראש המוסד דדי ברנע , להיפגש עם ויטקוף ברומא היתה לטרפד אפשרות כזאת.

להבנתי, המתנגדים להסכם ביניים טועים. בהליכה להסכם ביניים מאמצים הצדדים מכלול חיובי נוסף מהסכם הגרעין הקודם. בנובמבר 2013 חתמו איראן והמעצמות בז'נבה על הסכם ביניים גרעיני שפרץ את המבוי הסתום עד אז (בזכות ערוץ אחורי חשאי בעומאן של ביל ברנס ועראקצ'י) והוביל להסכם הגרעין המלא שנחתם בוינה ביולי 2015. בפסקה הראשונה של הסכם הביניים מנובמבר 2013 הצהירה איראן בפני ארה"ב והמעצמות כי "בשום נסיבות לא תבקש להשיג או לפתח אי פעם איזשהו נשק גרעיני" (הצהרה שהיא בליבת הסכם הגרעין הסופי הקודם).

בפרק של הצעדים הראשונים הנדרשים להסכם הביניים מתחייבת איראן לפרק ולדלל את כל מלאי האורניום המועשר בדרגה גבוהה 20 אחוז שהיה לה (למי שזוכר את הבריסטול של נתניהו בעצרת או"ם, זה היה האיום הגרעיני המרכזי) ולהשאיר בידה רק אורניום מועשר בדרגה נמוכה עד 5 אחוזים. למען הסר ספק, הצהירה איראן בשורה הבאה כי לא תעשיר אורניום מעל 5 אחוזים בתקופת הביניים עד להסכם הסופי.

המשמעות: הסכם הביניים , אם יושג בשיחות עומאן-רומא על פי המתכונת של הסכם הגרעין הקודם, לא רק "מקפיא" מצב קיים מסוכן של העשרה גבוהה 60 אחוזים אלא מגלגל לאחור את האופציה של העשרה גבוהה. על פי המתכונת של הסכם הביניים הקודם, איראן אמורה לדלל את מלאי האורניום המועשר בדרגה גבוהה 60 אחוזים לרמת העשרה אזרחית נמוכה. זאת, בניגוד לטענה כי הסכם ביניים הוא מלכודת שמשאיר את איראן במעמד מדינת סף גרעינית בעלת יכולת פריצה מהירה לנשק גרעיני.

העשרת אורניום אינה המכשול היחיד להסכם: סוגיה מרכזית נוספת שעלולה להכשיל השגת הסכם גרעין חדש היא "התיקים הפתוחים" בחקירות סבא"א. בכל הדוחות בשנים האחרונות התריע ראש סבא"א רפאל גרוסי כי איראן מסרבת להעביר לסוכנות תשובות מספקות והסברים טכניים אמינים להימצאותם של שרידי אורניום בשני אתרים לא מוצהרים מתכנית הנשק הגרעיני הישנה שלהם שנסגרה בשנת 2003. הסוגיה נוגעת בסיבת הקיום של סבא"א. גם ארה"ב והמעצמות אינן יכולות לעבור לסדר היום ולחתום הסכם גרעין חדש כל עוד איראן חשודה בהפרת כללי הפיקוח.

במושב סבא"א האחרון (מרס 2025) הודיעו ארה"ב ושלוש המעצמות האירופיות שהיו שותפות להסכם הגרעין (בריטניה, צרפת, גרמניה) כי "תמה הסבלנות שלהן" ויש להתכונן להכרזה כי איראן במצב אי-ציות לכללי הפיקוח של סבא"א. במשתמע אי-ציות לאמנת אנ.פי.טי. למניעת נשק גרעיני. מדובר בהסלמה דיפלומטית חסרת תקדים. הכרזה כזאת על איראן עלולה להחזיר את התיק האיראני למועצת הביטחון במסגרת פרק 7 למגילת האו"ם לפעולה נגד איומים על השלום. איראן רואה בהחלטות פרק 7 שמאפשרות התערבות צבאית בנוסח הפלישה האמריקנית לעיראק של סאדם חוסיין מצב בלתי נסבל.

איראן כבר הודיעה שתגיב בהסלמה מצידה עד כדי פרישה מאמנת אנ.פי.טי. וסילוק פקחי סבא"א. המצב הצפון קוריאני בשידור ישיר עם היתכנות לחידוש קבוצת הנשק לפיתוח פצצה גרעינית. את הסבך הדיפלומטי הזה והסיכונים להידרדרות מנסה לפתור בימים האחרונים ראש סבא"א גרוסי במסעות אינטנסיביים לטהרן, למועצת הביטחון בניו יורק ולבית הלבן בוושינגטון.

האם האופציה הצבאית חוזרת? כניסת טראמפ לבית הלבן בינואר 2025 היתה מלווה בישראל בפרץ התלהבות מלחמתית חסרת תקדים כפי שניתחתי במאמרי "אפקט טראמפ: הסלמה בשיח הישראלי למלחמת מנע". נתניהו, ובעקבותיו הפרשנים המובילים בישראל, דברו במונחים של הזדמנות בלתי חוזרת לאור ירוק אמריקני לתקוף באיראן בטווח הזמן הקרוב. בלשון כמעט אחידה נאמר בשיח הישראלי כי לראשונה יש ביכולתה של ישראל לפתוח במלחמת מנע, לתקוף באופן עצמאי עוצמתי את אתרי הגרעין של איראן ולהרוס אותם במהלך מהיר.

זימונו הבהול של נתניהו לפגישה בבית הלבן עם טראמפ בראשית אפריל קטעה את התרחיש המלחמתי בבת אחת. טראמפ בישר לנתניהו המופתע כי החליט לפתוח בשיחות עם איראן לפתרון דיפלומטי של סוגית הגרעין. נגוזה התקווה למלחמת מנע לחיסול אתרי הגרעין. אבל לקראת סבב השיחות החמישי של ויטקוף עם שר החוץ האיראני בחודש מאי, האופציה הצבאית חזרה. מאי שם הופיעו דיווחים על כשלון השיחות וכפועל יוצא על חידוש ההכנות לתקיפה ישראלית. ברק רביד בעל הנגישות הטובה דיווח על כך מפי שני מקורות ישראלים "יודעי דבר". לדבריו, בקהילת המודיעין הישראלי (אמ"ן? מוסד?) מעריכים כי שיחות הגרעין נכשלו או עומדות להיכשל. לישראל נפתח "חלון הזדמנויות אופרטיבי" לתקיפה קרובה של פרויקט הגרעין. כך בפגישה חשאית רגישה השבוע של נתניהו עם שרים וגורמי מודיעין. כפי שניתחתי בפתח המאמר, שיחות הגרעין לא קרסו.

זאת ועוד: הדיווחים "המלחמתיים" בישראל אינם עולים בקנה אחד עם עובדות מן השטח. קשה לחשוב על תקיפה ישראלית עצמאית של אתרי הגרעין כאשר ארה"ב מצמצמת את בניין הכוח באזורנו. כוח המשימה של נושאת המטוסים "טרומן" עזב את גזרת ים סוף-ים תיכון והוא בדרכו הביתה לארה"ב. מפציצי בי-2 נושאי פצצות הענק לפיצוח בונקרים עזבו את בסיס דייגו גרסייה.

נקודה חשובה נוספת שמתנגשת עם הדיווחים לתקיפה באיראן מחר בבוקר: בעיצומן של שיחות עומאן-רומא להסכם גרעין חדש פרסם המודיעין הצבאי של הפנטגון את הערכת המודיעין לשנת 2025 ובה אפקט הצהרתי משמעותי: "איראן כמעט בוודאות אינה מייצרת מערכות נשק גרעיני". דוח מודיעין הפנטגון מחודש מאי 2025 מצטרף לדוח המודיעין הלאומי האמריקני מחודש מרס האחרון לפיו "אנחנו ממשיכים להעריך כי איראן אינה בונה נשק גרעיני וכי חמנאי לא העניק אישור לחידוש תכנית הנשק הגרעיני שהוא השעה והפסיק בשנת 2003".

למה זה חשוב? בישראל מתעלמים מדוחות המודיעין הלאומי האמריקני שקובעים כי איראן אינה בונה נשק גרעיני ואין לה תכנית קבוצת נשק גרעיני. הערכת המודיעין הלאומי האמריקני מחייבת את נשיא ארה"ב ואינה מאפשרת לו לפתוח במלחמת מנע או להסמיך את ישראל לתקוף מטעמו.

Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst. Graduate of the Johns Hopkins School of Advanced International Studies (SAIS) and a former IDF and Tel Aviv University researcher.

🔗 strategicreflections.substack.com