נתניהו בלחץ: הסכם גרעין חדש מעבר לפינה
שמואל מאיר
נתניהו ויועציו הקרובים מודאגים. אם עד עכשיו האמינו כי מעטים הסיכויים להשיג הסכם גרעין חדש, הרי בימים האחרונים התהפכה התמונה ונראה כי גברה היתכנות להסכם גרעין בין ארה"ב ואיראן. למרות ערפל קרב דיפלומטי, אנחנו עדים להדלפות והצהרות על התקדמות חיובית במפגשי עומאן-רומא (כולל מפי בעל הדבר עצמו, סטיב ויטקוף, בטקס בשגרירות ישראל בוושינגטון), דיווחים על צוותי עבודה בנושאים הטכניים והתחלה של החלפת טיוטות בין הצדדים. מצוקת נתניהו הלכה וגברה עם הקצב המהיר של הדיפלומטיה הגרעינית, ובד בבד עם התרחקות האופציה המועדפת עליו של אור ירוק אמריקני לתקיפת אתרי הגרעין.
במאמר קודם שלי ניתחתי כי הגישה הפרגמטית של השליח הנשיאותי ויטקוף גברה על אסכולת היועץ לביטחון לאומי מייק וולץ שדרשה פירוק גרעיני מוחלט "אפס העשרת אורניום , אפס צנטריפוגות". הוכחה בולטת לכך, הזזת היועץ לביטחון לאומי וולץ מתפקידו בבית הלבן. גם בראיון הארוך של טראמפ השבוע בטלוויזיה האמריקנית לרגל מאה הימים הראשונים, לא אותרו סימנים מרגיעים עבור נתניהו. פרשנים בישראל הזדרזו להתפעל מהנשיא שאמר לראשונה בקולו כי מטרתו "פירוק מוחלט של תכנית הגרעין האיראנית". אך לרוב המעיטו בחשיבות הדברים שאמר טראמפ בהמשך כי יהיה מוכן לאפשר לאיראן לפתח גרעין ל"מטרות אזרחיות". טראמפ קלסי. עמימות ומלמול דברים בסגנון האורקול מדלפי. כל אחד יוכל לשמוע מה שירצה לשמוע.
יודגש, הקונספט של גרעין אזרחי אינו מתייחס רק לרכישת כורים אזרחיים וייבוא אורניום להפעלתם מארצות חוץ. יכול לכלול גם העשרת אורניום בדרגה אזרחית נמוכה בפיקוח סבא"א המותרת בתחומי איראן לפי אמנת אנ.פי.טי. כמו העשרת אורניום אזרחית בפיקוח סבא"א במדינות נוספות שאין להן נשק גרעיני: גרמניה, ארגנטינה, ברזיל, יפן.
מן ההדלפות על שיחות עומאן-רומא ומעצם העובדה כי איראן לא פרשה מהמשא ומתן עם ארה"ב ולא נבהלה מדיבורים על פירוק גרעיני מוחלט - הולכים ומתבררים קווי המתאר עליהם דנים הצדדים בהסכם הגרעין החדש. כאשר הסכם הגרעין הקודם הוא התבנית והמתכונת להסכם החדש. זאת בדרך של אימוץ פרמטרים של ההסכם שנחתם בוינה בשנת 2015 והתאמתם לסיטואציה החדשה. להסכם שמטרתו לפי טראמפ והשליח הנשיאותי ויטקוף , למנוע מסלול צבאי לנשק גרעיני, ולאו דווקא לפרק את תכנית הגרעין האזרחית. בכלל זה: הגבלת מספר הצנטריפוגות המתקדמות ואחסון הצנטריפוגות העודפות במשמורת מאובטחת של סבא"א, דילול מלאי האורניום המועשר בדרגה גבוהה 60 אחוזים לדרגת העשרה נמוכה, איסור העשרה גבוהה, הוצאת המלאי העודף של אורניום מועשר מחוץ לגבולות איראן (בהסכם הקודם, העברה לרוסיה), החזרת משטר הפיקוח החודרני והמצלמות של סבא"א בכל אתרי הגרעין כולל הפרוטוקול הנוסף לבדיקות פתע באתרים לא-מוצהרים.
בהקשר זה ראוי לשים לב להדלפה חשובה בכתבת סוכנות רויטרס באשר להארכת מועדי התפוגה של ההסכם ל- 25 שנים. בליבת הסכם הגרעין הקודם היו סעיפי "שקיעת חמה" לתפוגת ההסכם כעבור 15 שנים. סעיפי "שקיעת החמה" היו טיעון מרכזי של נתניהו והמתנגדים להסכם משנת 2015. בראייתם, לא רק שאיראן מוליכה שולל ומפתחת, או מתכננת לפתח, תכנית נשק גרעיני חשאית, בהגיע מועד "שקיעת החמה" בשנת 2031 היא תזנק ישר להפרת הסכם ותפתח נשק גרעיני במסלול מהיר. לדעתי, מדובר בהשערה בלבד ולא ידוע על בסיס עובדתי שיתמוך בה. סעיפי שקיעת חמה אינם ייחודיים למקרה האיראני והם סטנדרטים לכל הסכם גרעיני. בהגיע מועד התפוגה נוהגים הצדדים, כמו בהסכמי סטארט בין רוסיה וארה"ב, לדון ולהאריך את ההסכם. על פי ההדלפה בסוכנות רויטרס, בהסכם הגרעין החדש זה יקרה בעוד 25 שנה. זאת ועוד: פיקוח סבא"א בהסכם הגרעין אינו מוגבל בסעיפי שקיעת חמה. משטר פיקוח חודרני, כולל הפרוטוקול הנוסף, שאמור להיות לתמיד ללא הגבלת זמן. כל עוד לא פרשה איראן מאמנת אנ.פי.טי. ולא סילקה את פקחי סבא"א מתחומה.
בנאום מרכזי מפורט ערב יום העצמאות, ניסה נתניהו, במאמץ אחרון , להדוף ולטרפד את הכוונות של טראמפ לחתימה קרובה על הסכם גרעין חדש על בסיס הפרמטרים של הסכם הגרעין הקודם. הוא הזכיר לשומעיו כי הקדיש "חלק ניכר מחייו" למנוע הסכם גרעין. רמז לייעוד והשליחות שהכריז על עצמו "שומר ישראל" כמו גם לנאום בקונגרס האמריקני לטרפוד הסכם הגרעין של אובמה. בליבת נאומו בירושלים הדגיש שתי דרישות שהן עבורו בבחינת הכרח. הראשונה, כי לא יתכן שום הסכם גרעין לבד מהסכם ב"מודל לוב" לפירוק והריסה מוחלטת של הצנטריפוגות ותשתית להעשרת האורניום. בראיית נתניהו, פעולת ההריסה תתבצע על ידי ארה"ב. הדרישה השנייה, להכניס סעיפים להגבלות ואיסור טילים בליסטיים של איראן לגוף הסכם הגרעין.
לא בכדי הציב נתניהו את הדרישה בעניין טילים בליסטיים במקום כה גבוה. סוגית הטילים הבליסטיים עלולה להיות מכשול בלתי פתיר בדרך להשגת הסכם גרעין חדש. עד כדי טרפוד הסיכויים להסכם. כך יצליח נתניהו להשיג את מטרתו. ראשית, הסכם הגרעין האיראני המקורי עוסק רק בסוגיות גרעין ואינו כולל טילים קונבנציונליים. שנית, לא מוכרים ביחסים בינלאומיים הסכמים מחייבים להגבלות טילים קונבנציונליים. אין תקדים שאפשר להיאחז בו. שלישית, טילים אינם יחודיים לאיראן. זאת סוגיה אזורית רב-צדדית. מדינות נוספות במזה"ת מחזיקות ארסנל טילים. הסכם הגרעין עוסק רק בסוגיות מול איראן. מסיבות אלה נכשלו ניסיונות קודמים לכלול נספח טילים בהסכם הגרעין. למשל היוזמה הצרפתית של הנשיא מקרון (אביב 2018) שבימים האחרונים נראה כי שר החוץ הצרפתי מנסה לחדש אותה.
זאת ועוד: סוגית הטילים אך החמירה בשנה האחרונה ויצאה מתחומי הדיון התיאורטי עם השיגורים הישירים מאיראן למטרות בישראל והתגובות החריפות של ישראל. עבור איראן, טילים קונבנציונליים הם תחליף אסטרטגי לחיל אוויר מודרני שאין לה כיום. נדבך אופרטיבי מרכזי בתפיסת הביטחון ההצהרתית של איראן. דוברים רשמיים איראניים הביעו נכונות לוויתורים משמעותיים בהגבלות בנושאי גרעין, אבל לא בנושאי טילים. מנגד, עבור טראמפ, הכללת סעיף טילים בהסכם הגרעין החדש היא דרישה מרכזית שלא ברור אם ניתן להתפשר עליה. גם בגלל חומרת סוגית הטילים וגם מסיבה פרסונלית. הכללת סעיף טילים תאפשר לו לטעון כי מדובר בהסכם חדש שאינו דומה בכלל ל"הסכם של אובמה". על מנת להתגבר על המכשול הכמעט בלתי עביר של סוגית הטילים, יצטרכו ארה"ב ואיראן לקיים דיפלומטיה יצירתית יוצאת דופן. ועוד בתנאים ואקלים יחסים שאינם מעידים על אמון רב בין הצדדים.
סוגייה נוספת שעלולה להכשיל השגת הסכם גרעין חדש: "התיקים הפתוחים" בחקירות סבא"א. בכל דוחות סבא"א בשנים האחרונות התריע ראש סבא"א רפאל גרוסי כי איראן מסרבת להעביר לסוכנות תשובות מספקות והסברים טכניים אמינים להימצאותם של שרידי אורניום בשני אתרים לא-מוצהרים מתכנית הנשק הגרעיני הישנה שלהם. על פי המנדט של סבא"א מדובר כאן בסיבת הקיום של הסוכנות. במושב סבא"א האחרון (חודש מרס 2025) הודיעו ארה"ב ושלוש המעצמות האירופיות שהיו שותפות להסכם הגרעין בהודעה חריפה במיוחד כי "תמה הסבלנות שלהם" ויש להתכונן להכרזה כי איראן במצב אי-ציות לכללי הפיקוח של סבא"א. במשתמע, אי-ציות לאמנת אנ.פי.טי.
מדובר בהסלמה דיפלומטית חסרת תקדים עם משמעויות ביצועיות מרחיקות לכת. הכרזה על איראן במצב אי-ציות לסבא"א ואמנת אנ.פי.טי עלולה להחזיר את התיק האיראני למועצת הביטחון במסגרת פרק 7 למגילת האו"ם לפעולה נגד איומים על השלום. איראן רואה בהחלטות על פי פרק 7 שמאפשרות התערבות צבאית, בנוסח הפלישה האמריקנית לעיראק של סאדם חוסיין, מצב בלתי נסבל. מה שעלול להביא לעליית מדרגה בצעדי הסלמה מצידה עד כדי פרישה מאמנת אנ.פי.טי. וסילוק פקחי סבא"א. מנגד, ארה"ב והמעצמות אינן יכולות לעבור לסדר היום ולחתום הסכם גרעין חדש כל עוד איראן חשודה בהפרות של כללי הפיקוח ולא התבררה באופן מלא סוגית האתרים הלא-מוצהרים.
את הסבך הדיפלומטי הזה מנסה לפתור בימים האחרונים ראש סבא"א רפאל גרוסי. במסעות אינטנסיביים לטהרן ופגישות עם בכירים איראניים, למועצת הביטחון בניו יורק ולבית הלבן בוושינגטון. גרוסי גם נטל חלק בשולי הפגישה של ויטקוף ושר החוץ האיראני ברומא. ראש סבא"א הוא חלק מהתהליך להסכם גרעין חדש. גרוסי מודע לכובד האחריות וההחלטות הנדרשות והוא מנסה לתאם ולגשר בין כל הגורמים לטובת השגת הסכם גרעין חדש. נראה כי רפאל גרוסי משקיע את כל האנרגיות שלו על מנת שלא להיקלע למצב לפיו רוחות רפאים מן העבר, שרידי אורניום באתרים לא-מוצהרים של תכנית נשק גרעיני שנסגרה בשנת 2003 יהיו אלה שיכשילו השגת הסכם גרעין חדש עם משטר פיקוח עמוק של סבא"א.
ערפל קרב דיפלומטי וגם אי-ודאות מלווים את הדיון באשר לסיכויים להסכם גרעין חדש. אי-ודאות באשר לתוצאות לא מתוכננות של מלחמת מנע נגד אתרי הגרעין והיה והמהלך הדיפלומטי ייכשל. אי-ודאות באשר לפרישת איראן מאמנת אנ.פי.טי וחידוש קבוצת הנשק הגרעיני שנסגרה בשנת 2003. אי-ודאות באשר להתערערות הסדר העולמי שקבעה אמנת אנ.פי.טי. ופתיחת מרוץ חימוש גרעיני במזה"ת.
היתכנות למציאות אזורית ועולמית חדשה רווית סכנות לביטחון ישראל. מדינה שהיתה נהנית עיקרית מהסכם הגרעין הקודם שחסם את מסלול הנשק הגרעיני באיראן. בלם את האיום הקיומי היחיד על מדינת ישראל. באופן פרדוכסלי, ישראל גם מדינה שזוכה להגנת אמנת אנ.פי.טי למרות שאינה חברה בה. ישראל תהיה גם נהנית עיקרית מהסכם הגרעין החדש אם וכאשר יושג. הסכם הגרעין הטוב שיהדוף לאחור את איראן מדינת סף גרעינית. לתשומת לב נתניהו שמשקיע מאמצים רבים בטרפוד הסיכויים להסכם חדש ומייחל לכישלונו של המהלך הדיפלומטי של טראמפ.
Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst. Graduate of the Johns Hopkins School of Advanced International Studies (SAIS) and a former IDF and Tel Aviv University researcher.
?ואתה לא בלחץ מהסכם גרוע לישראל