רקוויאם להסכם הגרעין האיראני
שמואל מאיר
יום ה-7 בדצמבר 2023 היה אמור להיות יום חג לבנימין נתניהו. אלמלא האסון האסטרטגי החמור ביותר בתולדות ישראל שהוא האחראי המרכזי לו - התקפת הפתע הברברית של חמאס בשבת 7 באוקטובר - היינו בוודאי כבר שומעים את תרועות הניצחון שלו. באותו יום בדצמבר הודיעה ארה"ב רשמית כי הסכם הגרעין המקורי הגיע לסוף הדרך ואינו עוד על השולחן. זה קרה בשימוע בועדת החוץ של הסנאט של המועמד לסגן שר החוץ קורט קמפבל. להערכת ממשל ביידן, במצב הנוכחי ועל רקע המלחמה בעזה והסתבכות אפשרית בחזית לבנון אין סיכוי לחזור להסכם הגרעין.
תם פרק הסכם הגרעין האיראני. למרבה הפליאה, לא נשמעה שום אמירה או צהלת ניצחון מכיוונו של ראש הממשלה שהשקיע אנרגיות כה רבות במאמצים לפירוק ההסכם. נתניהו עסק בכך עד השנה האחרונה 2023 ובעיצומה של הפיכה משטרית שניסה לחולל בישראל. וזה הצליח לו. במאמר קודם ניתחתי והצבעתי באופן מפורט על התפקיד המרכזי של נתניהו בקריסת הסכם הגרעין בשותפות עם הנשיא טראמפ. מהלך שביצע נתניהו בסיוע מספר מצומצם של אנשי שלומו ותוך מידור מלא של הרמטכ"ל וצמרת הפיקוד הצבאי. וצריך להזכיר גם את קשריו ההדוקים של נתניהו עם חברי קונגרס אמריקניים שמרנים מטרפדי הסכם הגרעין.
התוצאה, שגיאה אסטרטגית כבדת משקל שהביאה את איראן להאצה בתכנית העשרת האורניום שלה ולמצב מסוכן של מדינת סף גרעינית. במאמר היום, נחזור צעד אחד לאחור, וננתח למען הרקורד ההיסטורי את מקומו הבולט של נתניהו בחשיבה אסטרטגית כושלת שהביאה לפירוק הסכם למניעת נשק גרעיני (והיו כמובן גורמים בינלאומיים נוספים) ואיך הגענו לתחנה הסופית. בבחינת הספד והומאז' להסכם הגרעין הטוב שתרם לביטחון הלאומי של מדינת ישראל ולשמירת היציבות במזה"ת. בתוך כך נצביע על השלכות מסוכנות של המצב החדש.
המאבק בתכנית הגרעין האיראנית תפס מקום מרכזי בעולמו של נתניהו. שליחות מטפיזית שהוא נטל על עצמו בתפקיד "שומר ישראל" במילותיו. לא בכדי הקדיש לכך נתניהו את השליש האחרון (200 עמודים) בספרו האוטוביוגרפי "ביבי סיפור חיי" שהתפרסם בסוף שנת 2022. מן הספר האוטוביוגרפי עולה כי הפרשנים טעו בזיהוי מה שהם קראו "האובססייה האיראנית" של נתניהו. דומה כי יותר משהטרידה אותו הפצצה האיראנית, הסכנה הגדולה בעיניו היתה הסכם הגרעין המקורי שחתמו ארה"ב בהובלת אובמה והמעצמות. מה שהיה חשוב לנתניהו יותר מכל היה שמירה על חופש הפעולה נגד איראן. וזה התאפשר רק בהיעדר הסכם בינלאומי שהעניק לאיראן, בראיית נתניהו, חסינות מפני תקיפה אמריקנית או ישראלית.
בראיית נתניהו, הסכם הגרעין עמד בראש סדר העדיפויות של אובמה ולכן סיכולו "בראש סדר העדיפויות שלי". נתניהו מתאר את מאבקו נגד הסכם הגרעין במונחים אישיים של דו-קרב מול אובמה. בנאום חריג ומתריס "החשוב בחיי" (כהגדרתו) בקונגרס האמריקני ( מרס 2015) לטרפוד ההסכם הציג נתניהו את התזות המרכזיות שלו נגד הסכם הגרעין. טיעונים שהפכו בן לוויה קבוע בכל הנאומים והמפגשים שלו עם מנהיגים בעולם.
להלן בצורה טלגרפית, טיעוניו של נתניהו לאורך שנותיו של ההסכם אשר לדעתי ולדעת חוקרים בתחום, רובם שגוי מבחינה עובדתית ואסטרטגית. היתה בהם גם מידה מסוימת של דיס-אינפורמציה. נתניהו קבע כי הסכם הגרעין ה"רע" לא זו בלבד שלא ימנע השגת נשק גרעיני אלא יבטיח ההיפך, כי איראן תשיג אותו בדרך מהירה. לדבריו, בחסות ההסכם תהיה איראן במרחק של שבועות מהשגת אורניום מועשר לארסנל של נשק גרעיני, וזאת "בלגיטימציה בינלאומית מלאה" שיעניק ההסכם. לפי נתניהו, ההסכם הותיר את איראן ללא פיקוח יעיל של סבא"א והוא יאפשר לה להעשיר ללא הגבלה אורניום לחומר בקיע. טיעון המחץ של נתניהו היה: זהו הסכם שהציב את איראן על מסלול ודאי להפוך למדינת סף גרעינית גם אם לא תבצע שום הפרה של ההסכם. מכאן נולדה המנטרה שלו: מצב של אין הסכם עדיף על הסכם הגרעין שחתמו המעצמות עם איראן בוינה (יולי 2015).
העובדות אינן עומדות לצידו של נתניהו. בניתוחים במהלך השנים בבלוג שלי "שיח אסטרטגי" בעיתון "הארץ" הראיתי בזמן אמת של התרחשות הדברים כי מדובר בהסכם חיובי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. בניגוד לתזת "הסכם רע" שנתניהו חזר עליה מעל כל במה, והשיח של פרשנים, פוליטיקאים בכירים ומכוני מחקר בישראל שנטו להסכים עימו. מדובר בהסכם פירוק חימוש גרעיני שחסם את מסלול הנשק הגרעיני: הן במסלול האורניום באמצעות הגבלה כמותית של 300 ק"ג אורניום מועשר בלבד בדרגה אזרחית נמוכה 3.67 אחוזים. הן במסלול הפלוטוניום עם הסבת כור המים הכבדים באראק כך שלא יוכל להפריד פלוטוניום לפצצה. הדגשתי כי בהסכם הגרעין המקורי מותר לאיראן להעשיר אורניום למטרות של אנרגיה גרעינית אזרחית באתר צנטריפוגות אחד בלבד - נתנז - וחל איסור מוחלט על העשרת אורניום באתר התת-קרקעי המבוצר פורדו שהיה אמור להפוך למרכז מחקר אזרחי.
אמנם ההגבלה הכמותית על אורניום מועשר בדרגה נמוכה היתה אמורה לפוג בשנת 2031 (סעיף "שקיעת החמה" הקיים בכל הסכם בתחום הגרעיני). אך ניתן להניח כי כמו בכל הסכם לפירוק חימוש גרעיני, הצדדים ייכנסו לדיון בהארכת ההסכם לקראת סוף התקופה. נקודת חוזק של ההסכם היתה משטר פיקוח שהיה בלתי מוגבל בזמן. משטר פיקוח סבא"א העמוק והחודרני ביותר המוכר בהיסטוריה הגרעינית, כולל הפרוטוקול הנוסף לביקורות פתע באתרים חשודים לא-מוצהרים. משטר פיקוח חודרני והדוק בנוסף למחוייבות איראן באמנת אנ.פי.טי. למניעת נשק גרעיני שגם היא אינה מוגבלת בזמן (כל עוד איראן מקיימת אותה).
עמידה של איראן בכל התנאים של משטר הפיקוח ההדוק היתה בחזקת תנאי הכרחי עבורה אם ברצונה להשיג "זיכוי" מלא של סבא"א על העבר הגרעיני הבעייתי שלה ובכלל זה תכנית נשק גרעיני שהתקיימה עד שנת 2003. כמו במקרה של דרום אפריקה שהתפרקה מן הנשק הגרעיני וקבלה זיכוי כזה רק כעבור תשע שנים של עמידה במבחן פיקוח סבא"א. למרות הכרזות נתניהו על הפרות הסכם של איראן מן הרגע הראשון , לא נמצאו לכך שום הוכחות. איראן עמדה בקפדנות בכל חובות הסכם הגרעין עד שנת 2019 , שנה אחרי פרישת טראמפ מההסכם, כפי שהוכיחו 14 דוחות פיקוח של סבא"א .
ביטול הסכם הגרעין המקורי והמצב המסוכן החדש בעקבותיו של איראן מדינת סף גרעינית מחזיר את האזור לעשור של משבר גרעיני חמור ששרר במזה"ת לפני החתימה על ההסכם בשנת 2015. מצב של אי-ודאות אסטרטגית שעלול להביא למרוץ חימוש גרעיני והצטרפות מדינות נוספות במזה"ת למאמצים לפתח נשק גרעיני. למשל סעודיה.
מרוץ חימוש גרעיני בהשראת איראן והופעת מדינות גרעין חדשות עלול להביא לזעזוע נוסף ביציבות האזורית כתוצאה של אובדן מונופול ישראלי. כפי שניתחתי במאמר קודם על משמעויות אסטרטגיות של התקפת החמאס שפחות מדברים עליהן, עלול להיווצר מצב שיחייב שינוי קונספטואלי דרמטי הן בישראל והן בארה"ב: שינוי אפשרי במדיניות העמימות הגרעינית המסורתית של ישראל בעשרות השנים האחרונות ומעבר הצהרתי להרתעה גרעינית גלויה (שנתניהו כבר רמז עליה). התמיכה האמריקנית במעמד האסטרטגי הייחודי של ישראל בפורומים בינלאומיים נסמכת על "הבנות ניקסון-גולדה מאיר" משנת 1969 וכל עוד ישראל מחוייבת לעמימות.
הצירוף של פירוק הסכם הגרעין האיראני, הטראומה הלאומית בישראל והאישית של נתניהו בעקבות התקפת החמאס בשבת 7 באוקטובר, הלחצים הפוליטיים והאסטרטגיים שראש הממשלה נתון בהם, ההשוואה (הלא נכונה) שעושה נתניהו עם שואת יהודי אירופה - כל אלה יוצרים ומגבירים סביבה אסטרטגית רווית סכנות. כבר אמרנו, הסכם הגרעין הטוב שהלך מאיתנו.
Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst