הסכם הגרעין המתגבש, וגם הסכם ביניים, תרומה חיובית לביטחון ישראל
שמואל מאיר
השבוע התפרסמו שני דוחות סבא"א על תכנית הגרעין האיראנית. ראש הממשלה נתניהו הזדרז להגיב ופרסם באופן חריג תגובה בלי להמתין לצאת השבת. הכריז כי זאת הוכחה שאיראן נחושה לייצר נשק גרעיני. כי איראן נמצאת במצב הפרה של אמנת אנ.פי.טי. לאיסור נשק גרעיני. כי הקהילה הבינלאומית חייבת לפעול ולעצור כבר עכשיו את איראן. בהודעתו הדחופה (שיצאה לאחר מכן במסמך רשמי של משרד החוץ) קבע נתניהו, כמו בעבר, את הנרטיב הדומיננטי בשיח בישראל. ואכן, הדיווחים והפרשנויות בישרו בטונים אלרמיסטיים כמעט אחידים: איראן במרחק נגיעה מפצצה, איראן דוהרת לפצצה. דוחות סבא"א אכן מדאיגים ביותר אך באופן מפתיע לא הפתיעו את מי שעוקבים מקרוב. גם לא בטוח כי דוהרת לפצצה.
לא מפתיע פעם ראשונה: מניצחון טראמפ בבחירות נובמבר 2024 חל זינוק יוצא דופן במלאי של אורניום מועשר בדרגה 60 אחוזים. בדוח הנוכחי מלאי בסך 408 ק"ג. אך יותר מדאיג: קצב העשרה מואץ מנובמבר 2024 עד היום של כ-40 ק"ג אורניום מועשר לחודש בדרגה 60 אחוזים. לעומת קצב 6-9 ק"ג לחודש בעבר. קצב מואץ שמאפשר לאיראן באופן תיאורטי ייצור חומר בקיע לפצצה אחת מדי חודש.
לא מפתיע פעם שניה: עד שנת 2019 קיימה איראן את כל ההתחייבויות בהסכם הגרעין באופן מלא ולא פרצה להעשרת אורניום גבוהה מעבר להעשרה אזרחית נמוכה בדרגה של פחות מ-5 אחוזים. יעידו 14 דוחות סבא"א של איראן חניך מצטיין. פרישת טראמפ מהסכם הגרעין בשנת 2018 בעידודו הפעיל ביותר של נתניהו היתה שגיאה אסטרטגית קולוסלית. זה מה שהוביל לריסוק הסכם הגרעין ופריצת מסגרות העשרת אורניום למצב המסוכן של היום. כך הגענו למצב איראן מדינת סף גרעינית.
לא מפתיע פעם שלישית: הדוח השני של רפאל גרוסי סיפר לנו מה שכבר ידענו על חקירת "התיקים הפתוחים" של סבא"א באשר לשלושת האתרים הבלתי מוצהרים מתכנית הנשק הגרעיני שנסגרה בשנת 2003 , ולא חודשה. באותם אתרים לא מוצהרים התבצעה עד שנת 2003 תכנית חשאית לפיתוח נשק גרעיני תוך הפרה של הסכמי הפיקוח עם סבא"א ובניגוד לאמנת אנ.פי.טי. דוח סבא"א מציין כי אין אינדיקציות אמינות להמשך ההפרות באתרים הלא-מוצהרים האלה. בכל מקרה, מדובר בכללי הפיקוח שהם ליבת המנדט של סבא"א, ואיראן חייבת לספק תשובות אמינות גם על תכנית הנשק הגרעיני הישנה.
יודגש כי הממצאים של דוח סבא"א תואמים לדוח המודיעין הלאומי האמריקני "כי איראן אינה בונה נשק גרעיני וכי חמנאיי לא העניק אישור לחידוש תכנית הנשק הגרעיני שהוא השעה והפסיק בשנת 2003". הערכת המודיעין הלאומי האמריקני - אין נשק גרעיני באיראן - מחייבת את נשיא ארה"ב ואינה מאפשרת לו לפתוח במלחמת מנע לתקיפת אתרי הגרעין של איראן או להסמיך את נתניהו לתקוף מטעמו.
אך אולי דווקא הזיקה בין התפתחות מדאיגה בקצב העשרת אורניום לבין השעון הפוליטי (ניצחון טראמפ) עשויה לרמוז על קונטקסט וכוונה פוליטית-מדינית. מעבר לקונטקסט הצבאי. יתכן כי איראן הכינה עצמה למשא ומתן קשוח עם טראמפ ונכונות אפשרית לוויתורים בתחום המלאי ודרגת העשרה של אורניום. אך לא לפשרה בתחומים שהיא מחשיבה קווים אדומים, באופן מיוחד, העשרת אורניום על אדמתה. נזכיר כי לפני הסכם הגרעין הקודם של 2015 היה לאיראן מלאי של 10 טון אורניום מועשר והוא הוצא ברובו במסגרת ההסכם מחוץ לגבולותיה. לפי ההסכם נשארו על אדמתה רק 300 ק"ג.
אז לאן הולך הסכם הגרעין? כבר בניתוח הסבב החמישי בשיחות עומאן-רומא להסכם גרעין חדש כתבתי כי למרות ערפל הקרב הדיפלומטי, הצדדים הולכים ככל הנראה להסכם בתבנית הסכם הגרעין הקודם. הגישה הפרגמטית של השליח הנשיאותי סטיב ויטקוף גברה על אסכולת "אפס העשרת אורניום" על אדמת איראן. אימוץ הפרמטרים של ההסכם שנחתם בוינה בשנת 2015 והתאמתם לסיטואציה החדשה. הסכם גרעין שמטרתו למנוע מסלול צבאי לנשק גרעיני, ולאו דווקא לפרק תכנית גרעין אזרחית. איסור העשרת אורניום בדרגה גבוהה אבל היתר להעשרה נמוכה בפיקוח חודרני של סבא"א. איראן תקבל בתמורה הסרת הסנקציות הכלכליות.
החשיפה של ברק רביד, על בסיס שני מקורות אמריקניים שראו את ההצעה בכתב שהעביר ממשל טראמפ לאיראן , חיזקה את הדברים. בליבת ההצעה האמריקנית, העשרת אורניום בדרגה אזרחית נמוכה של שלושה אחוזים על אדמת איראן. התפוגג החלום של נתניהו לפירוק גרעיני מוחלט לפי המודל הלובי. עם זאת, ההצעה האמריקנית הכתובה היא במסגרת "רעיונות ראשוניים" ונותרו בה מספר שאלות לא פתורות. למשל, האם היתר העשרת אורניום לתמיד או לפרק זמן מסוים שייקבע בין הצדדים? גם לא ברור איזה תשתיות גרעיניות יפורקו. האופי הראשוני של ההצעה האמריקנית מחזיר אותנו לצורך בהסכם ביניים או "מסמך עקרונות מסגרת" עד שיוסכם הטקסט הסופי.
בישראל הועלו מייד חששות כי הסכם ביניים הוא תחבולה איראנית לגרירת רגליים על מנת להשאיר בידה תשתית להעשרת אורניום גבוהה. ובכך לשמר את מעמדה כמדינת סף. המתנגדים להסכם ביניים טועים. אם מדובר בהסכם גרעין במתכונת הסכם וינה משנת 2015 אז כך גם הסכם במודל של הסכם הביניים משנת 2013 שסלל את הדרך להסכם הסופי. בהסכם הביניים הצהירה איראן בפני ארה"ב והמעצמות כי "בשום נסיבות לא תבקש להשיג או לפתח אי פעם איזשהו נשק גרעיני". בצעד ראשון להסכם הביניים מתחייבת איראן לפרק ולדלל את כל מלאי האורניום המועשר בדרגה גבוהה ולא להעשיר אורניום מעל דרגה 5 אחוזים עד להסכם סופי.
המשמעות, אם יוסכם הסכם ביניים במתכונת הסכם הגרעין הקודם: לא רק "הקפאת" מצב קיים מסוכן של העשרה 60 אחוזים אלא גלגול לאחור של האופציה להעשרה גבוהה כבר בהסכם הביניים. זאת , בניגוד לטענה כי הסכם הביניים הוא מלכודת שמשאיר את איראן במעמד מדינת סף גרעינית בעלת יכולת פריצה מהירה לנשק גרעיני.
הממצאים של דוחות סבא"א אך מדגישים את הצורך הדחוף בהשגת הסכם גרעין עם איראן שיגביל ויימנע סיכונים גרעיניים. בניגוד לתפיסה האקסיומטית של נתניהו כי הסכם גרעין הוא רע מטבעו. הסכם גרעין יחסום את מסלול הנשק הגרעיני באיראן, יטיל עליה פיקוח סבא"א חודרני לגילוי מוקדם בשלבים ראשונים של כל ניסיון הפרה. הסכם גרעין יימנע פתיחת מירוץ חימוש גרעיני במזה"ת (סעודיה), יחזק את אמנת אנ.פי.טי. לאיסור נשק גרעיני ויימנע ערעור הסדר הגרעיני העולמי. הסכם גרעין יסיר מעל הפרק את הסכנה של מלחמה מתוך מיסקלקוציה שעלולה להסתבך למלחמה אזורית רחבה.
מדינת ישראל היתה מדינה נהנית עיקרית מהסכם הגרעין הקודם שחסם את הנשק גרעיני באיראן, וכך גם יהיה בהסכם גרעין חדש. ובאופן פרדוכסלי, גם זכתה להגנת אמנת אנ.פי.טי. שלא היתה חברה בה. לכן הכרזות נתניהו, כאשר נכשלו מאמציו בסיוע רון דרמר, לטרפד את הסכם הגרעין המתגבש כי "ההסכם לא יחייב אותנו" הן על הקרח, או במזה"ת, על חולות נודדים.
Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst. Graduate of the Johns Hopkins School of Advanced International Studies (SAIS) and a former IDF and Tel Aviv University researcher.